רשומה מיוחדת במינה- רפלקציה שמה

לא יכולתי לבטא את זה טוב יותר מהשיר שיצא לי. השיר כתוב בלשון רבים, אך מביע את תחושותיי ומחשבותיי האישיות.

שיר- רפלקציה

גם סמסטר קיץ מאחורינו

וזה נגמר כל-כך מהר, בינינו!

השקענו כל הקיץ, למדנו ושקדנו

מטלות אין ספור השלמנו והקלדנו.

אצל ד"ר אתי כוכבי בנינו עוד יחידה.

פה כבר לא רק לכלכנו ידיים,

אלא הכרנו את הלוח החכם בקפידה.

אצל חגית מישר-טל נחשפנו לתכנים חדשים-

את ציר הזמן בכלי מתוקשב הרכבנו

במפת תכניות הלימוד בארצות שונות ביקרנו

ואת Moocs-למידה מרחוק חקרנו.

אצל ד"ר ליאת אייל למדנו, בין היתר, שיטות מחקר.

נחשפנו לחומר רב, לאתר ועוד אתר.

מי שמע פעם על מחקר פעולה?

דבר מעניין וחשוב, אך דרכו לא קלה.

קורס חשוב ומיוחד, 

הבנו מהר,

כי מכין הוא אותנו לסמינריון שבא וקרב.

מילה מיוחדת על איש מיוחד במינו

המרצה ד"ר יאיר צדוק, כבודו מונח במקומו.

שמעתם פעם על שפת HTML?

בתחילת הקורס נאנחנו: "שיעזור לנו האל!"

לאט לאט התקדמנו, התחלנו להתנסות

לא פעם ולא פעמיים הרמנו גבות.

כאן כבר פחדנו לפספס מילה,

דרכנו בכלל לא הייתה קלה.

ואם כבר על הכול אנו כאן מדברים

בשיעורים של יאיר לא יצאנו אפילו לשירותים.

וגם האתר של יאיר כבר מוכן,

לא שכחתם, בשפת HTML!

( עזרו לנו קצת התחנונים לאל)

זה בהומור ובצחוק, כמובן,

תודות ליאיר, שתמך ועזר!

את ד"ר טל יעקובי פגשנו לעיתים

למדנו הרבה, וכאן לה אנו מודים!

שיטות מחקר הוא קורס קשה עד מאוד

אך, אין דאגה, הגענו גם כאן לתוצאות.

דבר טוב, כמו תמיד, נגמר חיש מהר

ומפה אנו צופים קדימה לסמסטר אחר.

אחר ואחרון

הייתם מאמינים?

תודה גדולה לגילה, גילה ונעמי,

שטורחות ללא הרף מאחורי הקלעים!
ולסיום- בלוג למידה,
שאותו עדכנתי פעם בשבוע בקפידה.
כתיבת הבלוג היא חוויה מתמשכת
תהליך מאתגר, מקדם, אך גם עבודה מפרכת.
כיום אני בהחלט משוכנעת,
כי כתיבת הבלוג זה לא רק עבודה מייגעת.
אתגר מגוון ולמידה משמעותית
שבאה וניבנת בדרך איטית.
עברתי תהליך ארוך ומפתח,שללא ספק
אופקים רבים ומעניינים בפניי פותח.

חופשת סמסטר לפנינו

וגם היא תעבור

שיקום כבר מישהו שאת הזמן יעצור!

טלפונים חכמים ועוד כלים...

הדברים לא קורים סתם. 
הנושא, אליו ברצוני להתייחס ברשומה זו מעניין אותי כבר מזמן. את הרשומה הנוכחית אני מרכיבה כמו פאזל ממספר חלקים, שפשוט נתקלתי בהם השבוע והחלטתי, שכנראה, זה הזמן לכתוב על הנושא.

מעט סקירת ספרות, יותר נכון סקירת ויקיפדיה: טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב ומיתוג אותומטי של הטלפון לתחנת בסיס באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.

לטלפונים ניידים היסטוריה עשירה ומגוונת.

בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגית הדור השלישי. החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים. 

לפני כשבועיים נשלח לבתים של חברי הסתדרות המורים חוברת
"עושים עניין". בעמוד 20 פרסם אופיר ביכורים- בית חם שמוציא אותך לאור את המודעה הבאה:
בסיפורים הכל אפשרי.
" אנו מזמינים אותך לקחת חלק בתחרות כתיבת ספר ילדים-" לא יאומן כי יסופר". עכשיו יש לך הזדמנות להוציא לאור את סיפור הילדים שלך."
החלטתי לנצל את ההזדמנות וכתבתי סיפור. כאן ועכשיו מוציאה אותו לאור לראשונה.

האי של אייל

סיפור על משפחה מודרנית.

אני אייל ואני בן 4.5. אני גר בעיר גדולה. אצלנו במשפחה כל אחד גר על אי אחר.

" אתה גר ביוון?- (זו מדינה שמורכבת  מהרבה איים) - תשאלו. " לא!"

אתה גר באיסלנד? -(זו מדינת  אי)- " שוב, התשובה היא: לא!"

אתה גר באנגליה ?- "גם לא!"

"אולי בתאילנד?(יש שם הרבה איים יפים)." שוב לא ניחשתם נכון".

אז מה יש איים בישראל, שלא ידענו עליהם ואתם גרים שם?" "לא ולא!"- אני עונה.

אני גר בישראל בבית רגיל מאוד.

אז איך כל אחד מהמשפחה שלך גר על אי אחר? אתם סקרנים לדעת?

 אספר לכם תכף ומיד.

האי הראשון קיבל אחי הגדול במתנה כשהיה בן 16 וקוראים לו איפון.

האי השני קיבלה אחותי הגדולה ביום הולדת ה-10 וקוראים לו  איפוד.

כשסבתא שלי חזרה מאמריקה היא הביאה לעצמה גם אי ושמו  איפד.

לאימא ולאבא שלי יש אי לכל אחד, כלומר, איפון לאימא ואיפון לאבא.

כל אחד אוהב מאוד את האי שלו,מטפח אותו במגן ומדבקות ומבלה עליו המון זמן.  אבא שלי כבר לא קורא עיתון, הוא קורא עדכונים באי שלו. אימא שולחת הודעות לאיים הרחוקים של החברות שלה, אחי משתף תמונות וסרטונים עם האיים של חבריו, על האי של אחותי יש הרבה משחקים ושירים, וסבתא שלי זרקה את ספר המתכונים שלה, בגלל שבאי שלה יש כל-כך הרבה מתכונים, שהיא בקושי מספיקה לפנק אותנו באוכל הטעים שלה, כי היא כל הזמן רק אוספת את המתכונים החדשים בתיקיות על האי.

רק לי אין עדיין  אי. בעצם יש, וקוראים לו אי אפשר. ביקשתי מאבא לקנות לי אי, והוא אמר: " אייל, חמודי, אי אפשר, תגדל  קצת  וגם לך יהיה אי משלך.

בינתיים אני מבקר באיים של כולם. רואה תמונות, משחק במשחקים, מקליט את עצמי ועוד ומחכה בסבלנות עד שהאי -אפשר שלי יתחלף באי חדש, קסום ונוצץ.

( מה דעתכם: יש מקום בתחרות?)

ולחלק  הנוסף בפאזל: לפני כשבוע בחדשות בערוץ 2 התפרסמה הכתבה בשם " מלחמה בטלפונים הניידים" ועוררה סקרנות ועניין לא מעטים. 
בכתבה מתארים דרכים שונות ומגוננות שבחרו בתי הספר השונים בארץ, כדי למגר את תופעת ה"טלפונים הניידים בבתי הספר".
הציבור שוב מבולבל. מצד אחד יש הצעות במשרד החינוך לשלב את הטלפונים החכמים לצורכי הלמידה, מצד שני, יש בתי הספר שמחרימים את המכשירים מהילדים. אז מהי הדרך הנכונה? האם יש לנו סיכוי לעזוב את האיים או להפוך אותם לאיים מתוירים ,לפחות, שתהיה אפשרות למצוא בהם עניינים משותפים ולנצל את הפוטנציאל הגלום בהם בצורה הטובה והיעילה ביותר לכולם?


היום בערב ראש השנה אני מאחלת לכם שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, שלום ושמחה! ושלכל אחד בכל מקום בעולם, ביבשה, במים או באוויר יהיה אי בטוח לחזור אליו ולהיות בו!

מקורות:   ויקיפדיה
             " עושים עניין"-עלון הסתדרות המורים.
             " מלחמה בטלפונים ניידים" מאקו.

 כדאי לדעת על עת הדעת

בשנת הלימודים הקרובה, בית הספר, בו אני מלמדת יעבוד עם סביבת הלימודים עת הדעת. רציתי לחקור ולדעת על הסביבה, על- מנת להתארגן לעבודה יעילה ונכונה.

עת הדעת היא פלטפורמה הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה, כמו כן מאפשרת יצירת תכנים נוספים על-ידי המשתמשים, התכנית בישראל כוללת מאות שיעורים ויחידות לימוד לכיתות ג'-ו' במקצועות הליבה- אנגלית, עברית, מתמטיקה ומדעים. התכנים אינטראקטיביים, עשירים במשאבי מדיה דיגיטלית ומתאימים לתכנית לימודים של משרד החינוך. ( אתר רשמי של עת הדעת).

הופעתן של סביבות תקשוב חדשות בבית ספרי איננו דבר נדיר. בתור בית ספר מדגים תקשוב צוות המורים מכיר ועושה שימוש במספר סביבות למידה מתוקשבות. אמנם, הדבר לא חדש, אך מעמיד את הצוות מפני מחשבות ותהיות. מהו הערך המוסף של הסביבה? במה היא שונה מאחרות? על המורה להכיר ולבחון את הסביבה החדשה בזמן מוגבל. 
  בחינה מחודשת זו עשויה לחשוף דפוסי שימוש מגוונים ומערכת של תפיסות ועמדות. אינטראקציה דיאלקטית בין המורה לבין הסביבה המתוקשבת מחוללת אצלו הבנייה של ידע פדגוגי, מפני שהוא עצמו לומד ומפיק תובנות תוך כדי חשיפתו לתכנים ולאופן ארגונם מחדש על ידו. למידה באמצעות עשייה משמשת כפיגומים עבור אותו בניין פדגוגי ( Grossman & Thompson, 2008 .)
התפיסה הפדגוגית של מפתחי הסביבה, וכך גם התכנים העשירים שנמצאים בה, מבוססים על גישה קונסטרוקטיביסטית (מהוראה להבניית ידע), הנותנת מענה לשונות בין התלמידים, לרלוונטיות של תכני הלימוד ולמעקב אחר התקדמות הלמידה של הפרט והקבוצה (וייס, 2010).
 לפי מאמרו של דובי וייס " סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים" לעת הדעת קיימים חמשה יסודות שהם: תשתית טכנולוגית, תכנים אינטראקטיביים, תוכנת ניהול למורה, תמיכה פדגוגית למורים, תמיכה טכנית.
הסביבה המתוקשבת, "עת הדעת", מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים: ממשק תכנון השיעור, ממשק ניהול השיעור וממשק ההערכה.
בשלב תכנון השיעור, המורה פוגש סילבוס מפורט ומותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך.
השיעורים, ובתוכם, הפעילויות ופריטי הלמידה ניתנים לבחירה, לשינוי סדר הופעתם ולהוספת תכנים מחוץ לסביבה הבנויה . המורה יכול לשלוט על רצף הלמידה. הקצב והקצאת יחידות התוכן ללומדים ספציפיים בעזרת ממשק ניהול השיעור יכול המורה להציג או להסתיר פעילויות מסוימות על פי שיקולו הפדגוגי. פונקציות התקשורת עם התלמידים מאפשרות לו לשלוח הודעות לתלמידים בודדים, לקבוצות או לכלל הכיתה; להפסיק, באופן זמני, את פעילות התלמידים; ואף לעצור את השיעור.

ממשק ההערכה מאפשר למורה להעריך את תלמידיו בזמן-אמת וגם לאחר תום השיעור, כהערכה מעצבת או מסכמת. 
תכונת המודולאריות של סביבת "עת הדעת" מזמנת  דפוסי שימוש רבים. בקצהו האחד יכול המורה להשתמש בחומרים מן המוכן ובקצה השני, הגבוה יותר, לעצב מחדש את התכנים ואת אופן השימוש בהם, ואפילו ליצור ולהטמיע תכני למידה אותנטיים בעלי משמעויות רלוונטיות המתאימה לתכנים, אותם מלמד ולאוכלוסיית היעד, איתה עובד.

מקורות:
אתר רשמי של חבת עת הדעת.

וייס, ד. ( 2010 ). סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים. הד החינוך, אפריל, עמ' 80-. 82.
.Grossman, P. & Thompson, C. (2008). Learning from curriculum materials

מחקר פעולה. מהו?

"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו" 

אלדוס לאונרד האקסלי . 

בשיעור האחרון בקורס של ד"ר ליאת אייל " הערכת טכנולוגיית ידע" נחשפנו לסוג של מחקר בשם מחקר איכותני.

מחקר איכותני - "פעילות סיטואציונית המציעה נקודת תצפית למי שצופה על העולם. חוקרים איכותניים חוקרים את הדברים במקום הטבעי שלהם, מנסים למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני אדם משתמשים בהם". (מתוך מצגת מלווה קורס).
אחד המחקרים השייך לקטגורית מחקר איכותני הוא מחקר פעולה.

בנושא נכתבו מאמרים רבים, המרצה המליצה על מספר מאמרים שיסייעו לנו להבין מה זה מחקר פעולה? ברשומה הנוכחית אביא סקירת ספרות קצרה על מחקר פעולה.

במאמר " מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה" מגדירה מיכל צלרמאיר את מחקר פעולה:

מחקר פעולה הוא תכנית פעולה מעגלית המשלבת תכנון, איסוף וניתוח נתונים שיטתי, עשייה ורפלקציה. בתהליך מחזורי המורה מזהה בעיה המטרידה אותו בעבודתו ושהוא מבקש להתמודד עמה. הוא מתעד את המצב הקיים בכלים מחקריים ומנתח את הנתונים שאסף. בעקבות ניתוח הנתונים הוא מתכנן ומבצע שינוי במציאות הקיימת, וגם אותו הוא 

מתעד ומנתח. ניתוח נתונים זה מאפשר לו לשנות או לזכך את הגדרת הבעיה ולהתחיל את מחקר. כותבת המאמר טוענת, כי מחקר כזה הוא פרקטי, מכיוון שהוא מאפשר למורה ללמוד את המתרחש בבית ספרו ולהחליט  כיצד  להפוך  אותו  למקום  טוב  יותר  עבורו  ועבור  תלמידיו.  המחקר מעמיק ומרחיב את הבנתו של המורה החוקר את הבעיה המקצועית המעסיקה אותו, והוא גם מאיר בפניו דרכים להתמודדות עמה. 

בספרן " דרכים בכתיבת מחקר איכתוני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט" מדגישות ד"ר שמחה שלסקי וד"ר ברכה אלפרט את מטרותיו של מחקר הפעולה: על פי חלק מן ההגדרות, מחקר פעולה כסוגה במחקר האיכותני כולל תהליך

שינוי או התערבות, אשר אותו מתכננים ובוחנים במסגרת המערך המחקרי. יש למחקר פעולה גם מטרות מעשיות, כמו הרחבת הידע של אנשי המקצוע בכל הקשור לעבודתם, וגם מטרות של העצמה: טיפוח שוויון בשליטה בידע וקידום 

מעמדם של אנשי מעשה למעמד של יוצרי ידע ( מתוך אלפרט וכפיר, 2003). 

מחברות הספר מציינות, כי מחקר פעולה אינו בהכרח מחקר איכותני, אך שכיח יותר השימוש בו במתודולוגיה איכותנית. לפי הספר, הכלים למחקר הפעולה הם תצפיות וראיונות ונקודת המוצא שלהם היא שאלות מחקר ולא השערות.

פרסום של מחקר הפעולה מתבצע בדרכים הבאות: רקע תאורטי, תיאור כלי המחקר, איסוף הנתונים וניתוחם. הממצאים מדווחים באמצעים המקובלים להצגת ממצאים של מחקר איכותני: תיאור תצפיות, קטע ראיונות, תיאורי אירוע ועוד. הדיווח על מחקר פעולה מספר את הסיפור של התהליך.

לסיכום: מחקר הפעולה משלב בין מחקר לעשייה. העשייה וחקירתה שלובות זו בזו לפעילות אחת ונעשית על-ידי אותה קבוצה של אנשים ולא ניתן להפריד ביניהם. ( שלסקי, ש' ואלפרט ,ב' מתוך אלפרט וכפיר, 2003).

אנו עומדים לפני תחילת העבודה על סימניריון הגמר שלנו. השיעור של ד"ר ליאת אייל וקריאת הספרות בהחלט עזרו ויעזרו לנו בבחירת סוג המחקר שיתאים לנושא העבודה.

מקורות:

מצגת מלווה קורס.

מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה , מיכל צלרמאיר.

דרכים בכתיבת מחקר איכותני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, שמחה שלסקי וברכה אלפרט.

מכל הכלים

מטעמי התקשוב

במסגרת הקורס " היבטים בינלאומיים של התקשוב " של חגית מישר-טל, נחשפנו למאמר של זמרה ואייל פלד," התפתחות מדיניות מחשוב בחינוך". 
 במאמר  ניתן לראות סקירה של התפתחות המחשוב בעולם ובישראל בפרט.
המאמר מתאר את השלבים בהתפתחות מדיניות שילוב המחשב בישראל, תוך סקירה קפדנית לפי שנים.
בעקבות קריאת המאמר, התבקשנו לבנות ציר זמן  תוך בחירת אחד הנתיבים בציר הזמן של תכנית התקשוב הלאומית של ישראל:
1. דגש טכנולוגי
2. סביבות למידה
3. דגש פדגוגי
4. גישה בהטמעה 
הכלי שהוצע על-ידי המרצה היה Time Toast .
ברצוני לציין, כי לא הכרתי כלל את הכלי שהוצע לשימוש,הכרתי אותו לראשונה בעת ביצוע המשימה.
בשיעור, בזמן בדיקת המשימה בכיתה, נחשפתי לכלים נוספים שבאמצעותם ניתן לבנות ציר זמן. כאן ברצוני לחשוף גם את קוראי הבלוג לכלים הללו.

ציר הזמן, על סוגיו השונים, מאפשר ארגון של אירועים היסטוריים על פי סדר כרונולוגי, החל מרצף מלחמות בשיעורי היסטוריה, דרך מגלי ארצות בשיעורי הגאוגרפיה, מועד הקמת בתי מדרש בשיעורי מחשבת ישראל ועד לכתיבת תיעוד תהליך לימודי-חינוכי ( רפלקציה).

Time Toast-תכנה אינטרנטית חינמית ליצירת ציר זמן הנשמר באופן אוטומטי באינטרנט. הכלי קל לשימוש ומציע אפשרויות רבות לעיצוב והרחבת המידע המוצג האמצעותו.

חיפשתי כלים נוספים שנותנים מענה דומה. תודה לאפרת מעטוף, שלימדה אותי, דרך הבלוג, שלה עוד שני צירי הזמן, שלא ידעתי על קיומם.

TIKI-TOKI היא תוכנה מבוססת אינטרנט ליצירת ציר זמן אינטראקטיבי אותו ניתן לשתף ברשת.

הכלי מציע מספר אפשרויות עיצוב, . ציר הזמן מאפשר שילוב מולטימדיה - בנוסף לטקסט, כל אירוע בציר הזמן יכול לכלול מספר רב של תמונות, קטעי וידאו ואודיו והופך אותם לגלריה אינטראקטיבית.

ועוד כלי נוסף לבניית ציר הזמן Dipity, מדריך השימוש בו, מצורף בסרטונים הבאים. לשימושכם!

ואני כבר מתכננת משימות לתלמידיי בכיתה ד' עם שימוש בכלים הללו.
אחכה לתוצרים.

UNDO מנקים אחריך את הרשת

אתיקה ברשת 

לפני מספר ימים הופיע בפייסבוק הסרטון" מנקים אחריך את רשת" שעורר הרבה תגובות. צפו בסרטון להנאתכם, וכמו שלפני כל סרטון בכיתה אני נוהגת לתת לתלמידיי מטלת צפייה, אני אשאל אתכם רק 2 שאלות: מה הרגשתם בתחילת הסרטון? האם הרגשתכם השתנתה לקראת סופו ומדוע?

כבר בתחילת הלימודים בקורס " תקשוב ולמידה" התייחסה ד"ר גילה קורץ
לכללי השיח ברשת :    

הימנעות מביקורת במרחב המשותף 

-  כללים הקשורים להתנהגות חברתית:

שמירה על שפה יפה

הימנעות מהתקפות

כיבוד פרטיות של אחרים

שיתוף במידע

נדבר על עצמנו ועל רגשותינו ולא על אחרים

נימנע מהכללות והערות אלא אם הן מבוססות על  מחקר או  עובדות.

נביע אי הסכמה באופן מנומק ומבוסס.( מסמך המלווה קורס " תקשוב ולמידה")

בבתי הספר נהוג להקדיש יום בשנה לאינטרנט בטוח. ביום זה המורים עורכים סדנאות וימי עיון בנושא חשוב זה.

אני סבורה, כי יום בשנה זה לא מספיק . יש לחזור על הנושא "אתיקה ברשת" כל יום ומספר פעמים ביום.

הסרטון משאיר מקום למחשבות ותהיות. למה אנשים מחפשים אפליקציות כדי לתקן דברים, במקום לחשוב על מעשיהם קודם?כמו שאומר פתגם ידוע:" נקי שם, איפה שלא מלכלכים". הפתגם הפך רלוונטי מאוד גם לרשת .אז, רבותי אולי נפסיק ללכלך ונהפוך את עולמנו הקטן לנקי וטוב יותר? אבל,ליתר ביטחון, לסטארטאפ יש עכשיו אתגר מעניין. 
וכעת, יש לכם תשובות על השאלות ששאלתי בתחילת הרשומה?

מקורות:
מצגת מלווה קורס " תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר גילה קורץ.

אמנות מדיה חדשה!?

קצת באיחור! 
היה שווה!

תערוכה רב- חושית
תאריכים:                                                         

3.2.2013-30.4.2013
שעות פתיחה
ראשון-חמישי: 9:00-20:00
שישי:9:00-17:00
שבת: 9:00-20:00
Van Gogh התערוכה מקסידום, מרכז הירידים, תל אביב.
איך זה עובד?
תערוכת Van Gogh Alive משתמשת  במערכת ייחודית אשר משלבת ארבעים מקרני HD, גרפיקה בתנועה מרובת ערוצים ומערכת שמע היקפית באיכות של קולנוע, אשר יוצרים את אחת הסביבות רבות המסכים המלהיבות בעולם. דמויות ענק של קריסטל שקוף, כל-כך אמיתיות, שתרצו לגעת בהן, מאירות מערך עצום של מסכים ומשטחים, אשר נוצרו במיוחד לחלל התערוכה. החוויה- מתוכננת להיות דינמית, אינפורמטיבית ומדהימה מבחינה ויזואלית זורמת דרך המקרנים הרבים ומתמזגת עם מערכת שמע היקפית דיגיטלית, הממלאת את החלל בתצוגה סוחפת עוצרת נשימה.( מתוך אתר התערוכה).

בעקבות המהפכה הטכנולוגית חלו שינויים דרמטיים בכל התחומים בחיינו. השינויים לא פסחו גם על תחום האמנות. 

אמנות מדיה חדשה היא סוגה הכוללת יצירות אמנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית, גרפיקה ממוחשבת, אנימציית מחשב, אמנות רשת, אמנות המשלבת טכנולוגיות אינטראקטיביות, רובוטיקה ממוחשבת ואמנות ביוטכנולוגית.

אמנות מדיה חדשה היא התפתחות של האמנות המסורתית, כגון ציור או פיסול.

(ויקיפדיה). 

התערוכה הייתה באמת מרהיבה להפליא. יצירותיו של ואן גוך הקיפו את המבקרים הרבים מלאי התפעלות ונעו סביבם בקצב משתנה.

התערוכה זכתה לשבחים רבים וכמו כן לביקורות לא מעטות. האם למה שהוצג בתערוכה אפשר לקרוא אמנות דיגיטלית או אמנות מדיה חדשה? האם אמן עצמו היה מעוניין בתערוכה כזאת? האם זו אמנות- לקחת אמנות קלאסית עולמית ולהפוך אותה לתמונות הזזות והנעות על קירות, תקרות ורצפה?

השאלות שעניינו אותי בתערוכה היו שונות ומשונות. מה קורה לאמנות? ומה עוד עתיד לקרות? האם בעתיד הקרוב אדם לא יצטרך כלל וכלל לצאת מהבית כדי לחוות חווית אמנות, הרי אם ניתן להקרין תמונות של ציירים מפורסמים באולם תערוכה, עם אותה הצלחה בקרוב יקרינו את התמונות על מסכי הטלוויזיה הביתיים.

האם לכל דבר בחיים יש תחליף?מה עם חווית הביקור במוזיאונים הגדולים בעולם, האם זה עתיד להיעלם? 

אין שום דבר מקרי בעולם. הקדשתי שתי רשומות לציירים הולנדיים, וזה לא מקרי. בשבוע שעבר חזרתי מהולנד. ביקרתי במספר מוזיאונים, ועליי לציין, כי אין כמו החווית אמנות אמיתית!

מקורות: אתר התערוכה
            ויקיפדיה

אז מי בתמונה?

 ביום שני ה-15.07.13 פירסם גוגל בעמוד השער את התמונה. בוודאי חלק הכירו את הדמות, חלק הרהרו בזהותה, חלק התעלמו ומעט בדקו וחקרו.
כמה מעט צריך, כדי לעורר את סקרנותו של אדם?! 
לזכותה של גוגל היא מצליחה לעשות זאת כל פעם מחדש. כל פעם לגרום לגולשים להרחיק לכת ולהרחיב את ידיעותיהם.
בדיוק אתמול חל יום הולדתו של האמן ההולנדי המפורסם רמברנדט. פרטים מעניינים, ( חלקם היו חדשים בשבילי) אתם מוזמנים לקרוא באתר הבא: רמברנדט-צייר היהודים.
אין מרצוני לכתוב פרטים מעניינים אודות הצייר הידוע בבלוג, אלא לעשות מעבר חד לחשיבה מסדר גבוה בעקבות התמונה שהתפרסמה. 
הוראת חשיבה מסדר גבוה נתפסת ב-20 השנים האחרונות כמטרה חשובה ביותר בפיתוח תכניות לימודים ( מתוך מצגת מלווה קורס "למידה וחשיבה").
המושג "חשיבה מסדר גבוה" אינו מציין סוג חשיבה ספציפי, אלא מדגיש את הניגוד שבין מיומנויות בסיסיות הדורשות "רק" הבנה וצריכה של ידע, לעומת מיומנויות מורכבות יחסית הדורשות מהאדם לבצע פעולות קוגניטיביות נוספות על ידע קיים, כגון: בניית טיעונים, עריכת השוואה, פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות, זיהוי הנחות חבויות.
רוב אסטרטגיות החקר המדעי: שאילת שאלות, העלאת השערות,עיבוד נתונים, ניתוח, הסקת מסקנות.( מתוך מצגת של  ד"ר ירדן קידר בקורס "למידה וחשיבה").
כולנו מכירים את הפירמידה של בלום.(הטקסונומיה של בלום). 4 הרמות העליונות מאפיינות חשיבה מסדר גבוה, שהם יישום, אנליזה, סינתזה והערכה.
חשוב לציין, כי מעבר לדפוסי למידה וחשיבה של חשיבה מסדר גבוה דורש שינוי מערכתי! הכנסת טכנולוגיות לכיתה באות לסייע ולתמוך בשיטות ההוראה, כדי לעבור לדפוסי למידה וחשיבה מסדר גבוה.
אז מה הקשר לרמברנדט? ישאל קורא ביקורתי.
ד"ר ירדן קידר ציין ובצדק, כי נדרש שינוי מערכתי, כדי לגרום לתלמידים לחשוב מסדר גבוה. לעניות דעתי, השינוי צריך לבוא מהמורה- המורה צריך לחדול לפחד ולהתחיל להעז, להפסיק להטיל מטלות ולהתחיל להיות שותף למטלות ולתהליכים , שעוברים תלמידיו. העולם סביבנו מזמן יום ביומו חשיבה מסדר גבוה, הדוגמה הפשוטה, שהתמקדתי בה בתחילת הבלוג- תמונה במנוע חיפוש, שכל אחד מאיתנו משתמש מספר פעמים ביום, יכולה לעורר סקרנות ולהוביל את המורה לדרך עבודה שונה ומעניינת, שתגרום לתלמידים הנאה אמיתית וללא שום ספק תרחיב את עולמם של התלמידים באמצעות חיפוש, איתור, חקר, השוואה, הסקת מסקנות ועוד פעולות נוספות המאפיינות חשיבה מסדר גבוה.

מקורות:
מצגת מלווה קורס " למידה וחשיבה" ד"ר ירדן קידר
רמברנדט- צייר היהודים- אתר אינטרנט

" המטרה היא אינה לגרום ללמידה לקרות, אלא לאפשר ללמידה לקרות"

סוגטה מיטרה

כבר בתחילת הרשומה ברצוני להודות לרותי סלומון  על הבלוג החדש שלה, שפותח אופקים לא מוכרים ופשוט עוזר לגלות את העולם.

בבלוג ראיתי לראשונה סרטון TED על פרופסור הודי בשם סוגטה מיטרה, שבו הוא מציג חזון חינוכי שפיתח בעקבות הניסיון בפרוייקט רחב היקף שהוא מכנה בשם: " חור בקיר".

בניסוי רחב היקף הפרופסור קדח חורים בקירות באזורים הנידחים והתקין בפנים מחשבים ללא כל התערבות של מערכת החינוך, השאיר את המחשבים לתקופה ממושכת ואפשר לילדים לגשת ולעשות בהם כרצונם. הוא חזר לאזורים הללו כעבור מספר חודשים ונדהם לגלות, כי אותם הילדים הגיעו להישגים מרשימים בתחומים שלא הכירו מעולם ובשפה שלא שמעו אף פעם.
על בסיס הניסוי הוא פיתח מודל חינוכי המבוסס על מספר תובנות, אותן הוא מציג בהרצאה שבסרטון המצורף.

דבריו של הפרופסור הקסימו את קהל המאזינים באולם וגם אותי בבית.
תהיתי והרהרתי האם זה אכן כל כך פשוט? השאלה הראשונה שעלתה במוחי, מה עם המתנגדים לתיאוריה? אני בטוחה שיש הרבה, איפה למצוא את דבריהם?
התשובה הגיעה מהר ממה שחשבתי.
בקורס " עקרונות הפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לקרוא את המאמר של Mary  Beth Hertz (המופיע בפורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים), " ילדים דיגיטאליים לעומת אזרחים דיגיטאליים. בחינה של סטריאוטיפ מסוכן". במאמר מזהירה  Mary Beth Hertz מפני, לטענתה, סטריאוטיפ מסוכן: הרבה אנשים מניחים, שכל ילד מתחת לגיל 18 , שנותנים לו מחשב, ידע להפעילו באופן אוטומטי.
בדומה לסרטון על סוגטה מיטרה, כותבת המאמר מתארת ניסוי שנערך בכפר אתיופי נידח על-די ארגון ללא כוונת רווח. לילדים חולקו טאבלטים- אנדרואידים. החוקרים התרגשו לגלות, כי הילדים הצליחו להפעיל ולהשתמש במחשבים ללא הוראות או הנחיות.
Mary  Beth Hertz טוענת, כי שימוש בטאבלט, כדי ללמוד כישורי אוריינות בסיסיים ולמידה במטרה ליצור קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, אלא דברים שונים. הרגע, בו הילד מקבל מחשב אינו הופך אותו לילד דיגיטלי. לטענתה, הניסוי הפריך את המיתוס, שהתלמידים של הדור הזה, הם ילדים דיגיטלים, מפני שהם גדלו עם מחשבים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.
אני נוטה להסכים עם Mary  Beth Hertz. לעניות דעתי, אמנם התלמידים שולטים במיומנויות הבסיסיות של הפעלת המחשב, אך קיימים כל-כך הרבה כלים בלתי מוכרים להם, שללא התערבות המורה, אין לתלמידים סיכוי להיחשף לכלים הללו. ומה בנוגע לתכנים? כיצד אמור ילד קטן להבין את שפע התכנים המוצעים לו בעולם האינטרנט הפרוץ לכל? כאן תפקידו של המורה- להסביר ולכוון, ללמד לבחור ולהתאים. אני סבורה, כי לתת לילדים לשחות "במים העמוקים" של "האוקיינוס  הסוער" בשם אינטרנט , זה אפילו מסוכן. אני מסכימה שלילדים יש  ידע רחב היקף, שהילדים, לעיתים, שולטים במיומנויות החיפוש בצורה מצוינת, אך יחד עם זאת, על המורים להיות שם כדי שהתלמיד לא יתעה ולא ילך לאיבוד, אלא כדי שיהיה תלמיד עצמאי, ידע להפעיל קריאה ביקורתית, ידע לשחות בבטחה "במים הגועשים" של "האוקיינוס הסוער".

אקטואליה: גילוי דעת- חולף עם הרוח

אקטואליה

גילוי דעת- חולף עם הרוח

ברשומה זו ארשה לעצמי גילוי דעת קצר. 

תגידו לא שייך לבלוג לימודי, אולי?! אך,בכל זאת ,לעיתים ,המחשבות פורצות גבולות.

שר החינוך החדש, הרב שי פירון, הצהיר בתקשורת על כוונתו להקשיב לקולות המורים והמנהלים בתהליכי גיבוש מדיניות.

משרד החינוך מאפשר שימוש בקבוצות הסגורות בפייסבוק לצורכי הלמידה- ידיעה זו התפרסמה לא מזמן בכל אמצעי התקשורת.

לפני כשנה הדרישה של המשרד הייתה שונה, למען האמת הפוכה לחלוטין, והיא אסרה על כל קשר בין המורים לבין התלמידים בפייסבוק.

לי זה מזכיר תחזית מזג האוויר: " התחזית למחר: רוחות מזרחיות עזות שייפסקו אחר הצהריים".

אז נגמר השרב? 

אפשר לצאת החוצה? רק לא להתרחק מידי ולא למשך זמן, מי ידוע מתי יחזרו לנשוב רוחות עזות ושוב ישנו את כיוונן?

הדעות לגבי שימוש בקבוצות סגורות בפייסבוק ועל הקשר עם התלמידים באינטרנט חלוקות למדי.

אני אישית בעד כל אמצעי שיסייע לקדם את הלמידה, אך לא בכל מחיר. ומי ששוב משלם את המחיר הוא המורה.

אם קודם המשרד חפץ שהמורה ימצא נחלה בתוך המחברות וספרים, הרי כיום הוא רוצה שבנוסף לכל, המורה ישהה בתוך המחשב- יתכנן יחידות הוראה מתוקשבות, ימלא טפסי תכנון ממוחשבים, יזין את ציוני התלמידים בתכנה המיועדת לכך, יתכתב עם הורי התלמידים במיילים, יקיים שיעורים סינכרוניים עם הלומדים, ישיב להנהלה ולמשרד על השאלונים שונים ומגוונים ( ושיגיד את מה שרוצים לשמוע, כמובן). ואיך לא?!יפעל בקבוצות סגורות בפייסבוק!

שוב ברצוני להדגיש אני אישית בעד השימוש בפייסבוק לקידום ההוראה, הלמידה והחברה, אך על המשרד לא לשכוח, כי הממונים שלו הם בני אנוש.

כולי תקווה כי הצהרת השר החדש על הקשבה למורים תניב פירות, והמורה יקבל את התנאים הנחוצים לכל רשימת המטלות שהוזכרה לפני כן.

אז מה תחזית מזג האוויר למחר?

אל דאגה, למרות התחזית, מזג האוויר יכול להשתנות, כך שתמיד טוב שתהיה  מטרייה בתיק!

ואתם כבר נפלתם ברשת?

לפני מספר ימים יצא לי לקרוא את הבלוג של מנחת התקשוב רותי סלומון, בו היא מתארת את עבודתה על משימות חקרשת באחד מבתי הספר במסגרת השתלמות מורים .

חקרשת או באנגלית WebQuest הוא מודל פדגוגי של פעילות חקר המבוססת על מידע שכולו (או חלקו) לקוח מרשת האינטרנט. המודל פותח על ידי ברני דודג' בשנת 1995.

המודל מכוון לניצול יעיל של זמן הלמידה תוך שימוש מושכל במדיום. פעילות חקרשת כוללת את המרכיבים הבאים: מבוא, משימה, מקורות, תהליך, הערכה וסיכום. הגדרת התוצר או התוצרים שהלומד/ים נדרש/ים לספק בתום הפעילות.
התוצרים יכולים להיות: פתרון בעיה או חידה, גיבוש עמדה והגנה עליה, תכנון תוצר, כתיבת סיכום, הכנת מסע שכנוע, הכנת מסלול הטיול ועוד.

 המשימה היא המרכיב המרכזי והחשוב ביותר בפעילות חקרשת ומקומה בתחילת הפעילות. המשימה מספקת ללומד מטרה ברורה ומבהירה לו מהו התוצר שעליו לספק. רותי סלומון  מציינת  בבלוג שלה, כי החקרשת ממזגת מגוון שיטות הוראה אפקטיביות בפעילות אחת:
   1. הנעה ואמינות בלמידה.
   2. פיתוח מיומנויות חשיבה .
   3. למידה שיתופית קבוצתית.
   4. תהליך: הדרכה ללמידה עצמית.
בבלוג נמצאות דוגמאות מעבודתה של רותי כמנחה באחד מבתי הספר בארץ. יש לציין, כי כל הפעילויות מגוונות ומעניינות, גורמות להנאה אמיתית.

צוות המורות יחד עם המנחה הגיעו לתובנות רבות:

דרושה השקעה רבה מאוד של המורים בהכנה ובליווי של תלמידים לעבוד ביעילות בקבוצה, סיוע בניהול הזמן. על המורה לוודא שלכל תלמיד יש תפקיד בקבוצה.

 התובונה המרכזית של רותי וצוות המורים בעקבות עבודתם: " למידה ופעילות שמתבססות על מיומנויות המאה ה-21 בכלל לא קשורים לטכנולוגיה, הטכנולוגיה היא משנית בתהליך למידה איכותית ומרגשת, ורלוונטית רק אם היא משפרת ומשביחה את התהליך". במשפט זה מצאתי תשובה על השאלה שאני שואלת תמיד לפני תכנון השיעור, האם חובה להשתמש בכלי זה או אחר? האם בלי הטכנולוגיה, התלמידים לא יבינו את הנלמד, או שיבינו פחות טוב? האם השימוש בכלים הטכנולוגיים יביא להצלחה רבה יותר?
ד"ר שרה גרופר במאמרה "הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה" כותבת": הפדגוגיה מהווה את הלב של תהליכי ההוראה למידה. הפדגוגיה מהווה את לב התהליך ואין ויכוח כי ניתן ללמוד וללמד בצורה נפלאה, ללא הטכנולוגיה, יחד עם זאת הטכנולוגיה כבר כאן (ומזמן) והיא כלי רב עצמה שיכול לתרום רבות לתהליכים אלו". 
הטכנולוגיה ,על-פי תפיסתה של מחברת המאמר, אינה יוצרת תורה חינוכית חדשה, אלא מאפשרת להעצים באופן משמעותי את החוויה הלימודית ואת האפקטיביות של הלמידה. אני מסכימה עם הטענות וסבורה, כי הפדגוגיה היא המובילה בתהליך.
באחד המפגשים בקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" של ד"ר ליאת אייל, התחברתי מאוד אל המשפט:" אל תכריחו את התלמידים לשתף פעולה אם אין צורך, לעומת זאת צרו פעילות כזאת, שתגרום להם לשתף פעולה". 

גם החקרשת באה לשרת את  המטרה: טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. ואם הפעילות תגרום לתלמידים לשתף פעולה-העונג כולו שלנו כמורים.

תודה  לרותי סלומון- מנחת התקשוב, מייעצת ומלווה בהטמעת טכנולוגיות למידה מקוונות על הבלוג המרתק.

 יצא לי לפגוש את רותי, להכיר ואף לקבל ממנה הדרכה צמודה בבית הספר, בו אני מלמדת במשך תקופה ארוכה. עבודתה, השקעתה ותרומתה לתחום שוות הערכה והערצה.

מקורות:

"הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה" שרה גרופר

מתחיל סמסטר חדש.
ממשיכים בכתיבת הבלוג.

אקטואליה

 ב-15.06.13 התפרסמה ב"כלכליסט" כתבה בשם : " מעסיקים, נא להתנהג בהתאם: דור ה -Yi מסתער על שוק העבודה".

הכתבה מספרת על דור של ילדי שנות ה-90, שגדלו עם האייפון והאייפד וכיום הם נכנסים לשוק העבודה.

בכתבה מאופיין  דור ה-Yi כבררנים, שחצנים עם מוסר עבודה נמוך, רוצים להיות מחוברים חברתית ומחפשים עבודה מהנה.

בחודש הקרוב מיליוני סטודנטים באוניברסיטאות ותלמידי תיכון בארצות הברית יסיימו את לימודיהם. אותם מיליונים הם חלק מדור המילניום. אלה הם הצעירים שנולדו החל משנת ה-90 ונכנסים כעת לשוק העבודה האמריקאי. דור ה-iY מכיוון שהם גדלו בהשפעת המילים המתחילות ב-i: אייפון, אייטונס, אייפד ועוד.

לפי הכתבה, הדור הזה מונה כבר 80 מליון איש, והנוכחות שלהם בשוק העבודה מעוררת עניין, בעיקר שהם שונים.

בכתבה מוזכר שמו של הסופר טים אלמור, אלמור כתב מאמר על אותם הצעירים, בו הוא טוען, ש"במידה ונבין אותם נוכל לנצל עד תום את הכישרונות שלהם".

הוא מנסה לפצח את הדור החדש הזה ומאפיין אותו כך:

1. הם נראים בררנים- מחפשים משמעות בעבודתם.

2. מוסר העבודה שלהם נראה נמוך- אבל הם רוצים להיות מחוברים חברתית.

3. הם נתפסים כשחצנים.

4. הם רוצים לעשות הכל לבדם ורוצים שהעבודה תהייה מהנה.

5. הם נתפסים כלא ממושמעים, כי רוצים להמציא בעצמם את התפקיד.

6. הם נראים שונים, אבל למעשה מעוניינים להיות חלק מהתמונה הכוללת.

הכתבה עוררה בי  עניין רב, וכמובן, הובילה לתובנות.

לפני מספר ימים השתתפה ד"ר גילה קורץ, רכזת מגמת התקשוב במרכז ללימודיים אקדמיים אור יהודה, בכנס תקשוב, שהתקיים באוסלו( נורווגיה). באחד מפרסומיה (גילה דאגה לעדכן אותנו בפייסבוק בנעשה בכנס) כתבה כך: " אני מקשיבה להרצאה באוניברסיטת אוסלו של אנה קירא המגדירה עצמה כאנתרופולוגית ופסיכולוגית עיצובית. לדבריה, יצירת למידה משמעותית מחייבת אותנו להבין את האנשים אותם אנחנו משרתים ולא רק להבין את עצמנו".

כאן אני רואה קשר בין האמירה ששלחה לנו ד"ר גילה קורץ לבין הטענה של הסופר טים אלמור על הדור החדש בכתבה בכלכליסט :" שבמידה ונבין אותם נוכל לנצל עד תום את הכישרונות שלהם".

מילת המפתח היא " הבנה" . הבנת התלמידים, הבנת הסטודנטים ואחר-כך הבנת העובדים במקומות העבודה בשוק החופשי, שפותח את שעריו לדור החדש והשונה. נשאלת השאלה האם הבנה היא מושג חדש? האם רק הדור החדש זקוק להבנה? בתגובה לפרסום של גילה כתבתי, כי "אני סבורה  שיצירת למידה משמעותית שמחייבת אותנו להבין את האנשים, שאנו משרתים ,זה לא דבר חדש, וזו גדולה של אנשים שיודעים להבין ולהתחשב." אני בטוחה, כי להבין זו תכונה מולדת, ולא רק הדור החדש והשונה זקוק לה, ההבדל בין הדור החדש לדורות הישנים בכך, שהם לא מפחדים ולא חוששים, אלא צועדים קדימה עם ראש מורם. באחת ההרצאות בסמסטר הראשון ללימודים סיפרה ד"ר גילה עצמון, וגם בסמסטר הנוכחי חזרה  על זה ד"ר אתי כוכבי, כי הדור החדש לא מחפש קביעות ולא מפחד משינויים, וזה יפה בעיניי!דור שלם של אנשים צעירים ,שלא נרתע לחפש ולשנות, להחליף ולהמיר. ואם לא מצא הבנה במקום אחד  לא יהסס לקום ולהמשיך בחיפושיו עד להגעתו לנחלה המובטחת...או,בעצם, לא מובטחת...?!
מקורות:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605066,00.html

יש אופק באופק

את סביבת האופק אני מכירה כבר מספר שנים טובות. הסביבה מוכרת ומפורסמת כמעט בכל בית ספר יסודי בארץ. הסביבה פעילה מאוד בבית הספר, בו אני מלמדת.
אופק- סביבות מתוקשבות להוראה, למידה והערכה פותח במט"ח, כדי להעשיר ולהעמיק את חוויות הלמידה המתוקשבת בבית הספר היסודי.
אופק כולל מאגרים של יחידות לימוד, פעילויות מתוקשבות ומאגר מתוקשב של משימות הערכה מקצועית בחינוך לשוני, במדע וטכנולוגיה, במתמטיקה וגאוגרפיה המבוססים על הסטנדרטים ועל תכניות הלימודים שלמשרד החינוך.(מתוך האתר הרשמי "אופק" מט"ח.)
אחראית על ניהול הפרויקט היא אורית שפריר.
אופק הייתה אחת מסביבות הלמידה, אליה נחשפנו ובה התחלנו להשתמש לצורכי הוראה ולמידה בכיתה.
חשוב לציין, כי התכנים בסביבת אופק הם תכנים מגוונים, שפותחו על-ידי צוות פיתוח חשיבה מיומן ומקצועי.
הסביבה מאפשרת עבודה מתוך עניין, גורמת להנעה והנאה מירבית בלמידה והוראה.
התכנים מלווים בסרטונים ומצגות המותאמים לרמה ולגיל של הלומדים.
בנוסף לתכנים הנלמדים קיימים בסביבה גם מבחנים המאפשרים בדיקת ידע של הלומדים תוך מתן משוב מיידי.
בסביבות הלמידה המורה יכולה להוסיף לתכנים הקיימים תכנים שנראים לה חשובים ומשמעותיים להוראה בכיתה.
הסביבה נוחה וקלה להפעלה, אנשי הצוות מעדכנים את התכנים על בסיס יומי, לקראת החגים ניתן למצוא פעילויות מגוונות ומעניינות הקשורות לחג הקרב לפי שכבות הגיל.
בסביבה יש קישורים לאתרים נוספים, כך שלמורה נוח לעבור בין האתרים מאותה הסביבה, לדוגמה כותר- ספרים דיגיטליים, תלתן, בריינפופ ועוד.
אני באופן אישי נהנית להיעזר בסביבת האופק לצורכי ההוראה בכיתה. בשנה שעברה הרגשתי צורך להודות לצוות הפיתוח של "אופק" באופן רשמי ושלחתי להם מכתב הערכה ותודה על עבודתם הנאמנה והסיוע למורה בהוראתו בכיתה.
כאן אנצל שוב את הבמה להביע את הערכתי הרבה לצוות מט"ח על תמיכתם במורים ועל תרומתם האין סופית לקידום הוראה ולמידה במדינת ישראל.

בניית יחידת לימוד בגוגל סייטס- תיאור התהליך והחוויה:

במסגרת הלימודים בקורס "פיתוח  למידה בסביבות פתוחות" של נעמי פורת, התבקשנו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת בסביבה לבניית אתרים הנקראת "גוגל סייטס".
 התחושה הראשונית הייתה טבעית,לפחות אצלי, לחץ.
את גוגל סייטס יצא לי להכיר במסגרת עבודתי  בכיתה בשיעורי "מפתח הלב". עליי להודות כי לא הייתי אז מעורבת ממש בבניית האתר, אלא  הייתי אחראית רק על התכנים הלימודיים. נעזרתי במדריכת התקשוב הבית ספרית. היחידה שבנינו הייתה יפה ומוצלחת, אך לבנות יחידה באפן עצמאי בגוגל סייטס לא ידעתי.
כשהציגו בפנינו את מטלת הסמסטר השני, הרגשתי, כי הגיע הזמן להכיר את הסביבה על בוריה.
גוגל סייטס הינה פלטפורמה של גוגל לבניית אתרים, המבוססת על טכנולוגיות של Web2 וטכנולוגיות Wiki. הסביבה מאפשרת לבנות דפי HTML, לקשר ביניהם וכך לאסוף ולארגן מידע.
בתחילת התהליך חששתי ואף חשבתי כי הסביבה מסובכת ולא ידידותית, אך ככל שהתקדמתי בבניית היחידה, נוכחתי לדעת כי הסביבה היא נוחה וידידותית, מגוונת ותורמת. המשפט של נעמי פורת הפך למשפט המפתח לאורך כל העבודה : " תלכלכו ידיים!".
ואכן לכלכנו את הידיים. היחידה כבר מוכנה ובמבט לאחור עלי לציין, כי עברתי תהליך של למידה וחוויה.
התבקשנו לכתוב מסמך תובנות בעקבות היחידה.
חשבתי על דרך יצירתית להביע את תחושותיי וזה התוצר - לשיפוטכם:

התבקשנו לבנות יחידת לימוד

בהתחלה חשבנו שזה פשוט סיוט.

את גוגל סייט לא הכרנו כלל

ומאגר התכנים היה לגמרי דל.

בחופשת פסח התחלנו את התהליך

והחופש הפך לעיתים לקצת מביך:

על הטיולים עם המשפחות ויתרנו

ועל בניית יחידת הלימוד ישבנו.

המחשב הפך לחברנו הטוב מכולם

יישומים, סרטונים, אתרים וגוגל סייט, כמובן, בתוכם.

נשאבנו בפנים, עבדנו שעות

פיתחנו תכנים, מחקנו, תיקנו, עיצבנו ועוד.

בבניית היחידה עסקנו בעבודה עצמית

לפי דעתנו, זו הלמידה הכי משמעותית.

חקר, התנסות, חיפוש, ניסוי וטעיה

אלה מילות המפתח  ללא כל התניה.

היום לסיים את העבודה אנו עומדות

ויש לציין, כי נהנינו כל-כך ונשאר טעם של עוד

כל בוקר את המחשב פותחות

ו... לא נותר עוד מה לעשות.

אז בסיומו של דבר:

עבדנו בצוות בעבודת כפיים

ומשום שאנו שתיים-נהנינו כפליים

ואיך שכחנו? לכלכנו מאוד את הידיים!

כעת את היחידה לבדיקת המנחה מוסרות בהתרגשות

( כל אחת מאתנו יודעת)

ניפגש במטלה הבאה

בכבוד לילי ואסנת.

תודתי לאסנת ברשישט, חברתי  הטובה  ושותפתי לעבודה על יחידת הלימוד, שתרמה רבות לבנייתה .

מדריך להורים של ילדי הטכנולוגיה

יצא לכם אי פעם לספור כמה מדריכים קיימים באינטרנט ובכלל?  

אל תטרחו – אין ספור. החל מהמדריך להריון ולידה ועד למדריך לכל ספר לימוד , לכל סוג של בעיה מילולית או תרגיל בנושא מסויים. כל אחד יכול לקבל הדרכה חינמית בכל תחום שתבקש:

מדריך להורות כריזמטית

מדריך למטייל עם ילדים

מדריך להיות הורה טוב יותר

מדריך משחקים לנסיעה משפחתית

מדריך להורים /  ייעוץ להורים

חיפשתי מדריך להורים מודרניים – כלומר להיות הורה במאה ה- 21, וכמובן, גם כאן לא הייתה הפתעה – 
יש!                                                                                                                                

אז מקורית לא אהיה, אולי קצת מצחיקה.

 בניתי מדריך להורים לילדי הטכנולוגיה בשילוב הומור וציניות. ואם הצלחתי להעלות חיוך על פניכם, הרי זה משובח!

המדריך מנוסח בלשון זכר ומתייחס לזכר ונקבה כאחד.

את המילה בנך ניתן להחליף בבתך ללא היסוס.

1.       למד לנשום עמוק – תצטרך להיעזר במיומנות זו לעיתים קרובות.

2.       למד להודות בחוסר ידיעותיך בפני בנך בן ה- 4.

3.       אל תתבייש לבקש עזרה בכל הקשור לטכנולוגיה – זה בסדר להגיד "לא יודע" ולפנות לבנך לקבלת עזרה גם אם הוא לומד בבית ספר יסודי.

4.       אל תשתף את ילדך בעיצוב ביתך, זכור: זה מעניין רק  אותך בלבד, הילדים לא רואים  את זה בלאו הכי.

5.       בכניסתך לביתך אל תשאל :"היכן הילדים?". הכר את מקום הימצאותם מראש – כל אחד נמצא על אי בודד משלו.

6.       אל תדאג לבדידות ילדך, הוא לא לבד, איתו  עוד לפחות 2750 חברים בפייסבוק.

7.       אם בכניסתך לביתך לא מצאת את בנך מול הטלוויזיה בסלון, אל דאגה! הילד לא הלך לאיבוד, הוא שינה את התחנה לאי אחר- אייפון, אייפוד, אייפד ועוד.

8.       למד לכתוב מסרונים קצרים בנוסח: " הגעתי!", " בוא לאכול !", " אתה רעב? "  
( לסימני הפיסוק אין שום משמעות, זה רק בשבילך) ואל תקווה להגעה או תשובה מידיות.

9.       היה יצירתי, בכדי לזכות בכמה דקות של תהילה ויחס מילדך.

10.   היה חסכוני, מי יודע איזה אי תצטרך לרכוש בעוד כמה חודשים לצאצא שלך.

11.   למד מהר ככל האפשר את  מיומנויות המחשב, כי רק הוא ימתין לך בפינה הנידחת על השולחן במטבח.

12.   היה אופטימי -  חזור לסעיף 1, נשום עמוק ודע ,כי אתה לא לבד, תמיד אפשר למצוא הדרכה חינמית באינטרנט!