אמנות מדיה חדשה!?

קצת באיחור! 
היה שווה!

תערוכה רב- חושית
תאריכים:                                                         

3.2.2013-30.4.2013
שעות פתיחה
ראשון-חמישי: 9:00-20:00
שישי:9:00-17:00
שבת: 9:00-20:00
Van Gogh התערוכה מקסידום, מרכז הירידים, תל אביב.
איך זה עובד?
תערוכת Van Gogh Alive משתמשת  במערכת ייחודית אשר משלבת ארבעים מקרני HD, גרפיקה בתנועה מרובת ערוצים ומערכת שמע היקפית באיכות של קולנוע, אשר יוצרים את אחת הסביבות רבות המסכים המלהיבות בעולם. דמויות ענק של קריסטל שקוף, כל-כך אמיתיות, שתרצו לגעת בהן, מאירות מערך עצום של מסכים ומשטחים, אשר נוצרו במיוחד לחלל התערוכה. החוויה- מתוכננת להיות דינמית, אינפורמטיבית ומדהימה מבחינה ויזואלית זורמת דרך המקרנים הרבים ומתמזגת עם מערכת שמע היקפית דיגיטלית, הממלאת את החלל בתצוגה סוחפת עוצרת נשימה.( מתוך אתר התערוכה).

בעקבות המהפכה הטכנולוגית חלו שינויים דרמטיים בכל התחומים בחיינו. השינויים לא פסחו גם על תחום האמנות. 

אמנות מדיה חדשה היא סוגה הכוללת יצירות אמנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית, גרפיקה ממוחשבת, אנימציית מחשב, אמנות רשת, אמנות המשלבת טכנולוגיות אינטראקטיביות, רובוטיקה ממוחשבת ואמנות ביוטכנולוגית.

אמנות מדיה חדשה היא התפתחות של האמנות המסורתית, כגון ציור או פיסול.

(ויקיפדיה). 

התערוכה הייתה באמת מרהיבה להפליא. יצירותיו של ואן גוך הקיפו את המבקרים הרבים מלאי התפעלות ונעו סביבם בקצב משתנה.

התערוכה זכתה לשבחים רבים וכמו כן לביקורות לא מעטות. האם למה שהוצג בתערוכה אפשר לקרוא אמנות דיגיטלית או אמנות מדיה חדשה? האם אמן עצמו היה מעוניין בתערוכה כזאת? האם זו אמנות- לקחת אמנות קלאסית עולמית ולהפוך אותה לתמונות הזזות והנעות על קירות, תקרות ורצפה?

השאלות שעניינו אותי בתערוכה היו שונות ומשונות. מה קורה לאמנות? ומה עוד עתיד לקרות? האם בעתיד הקרוב אדם לא יצטרך כלל וכלל לצאת מהבית כדי לחוות חווית אמנות, הרי אם ניתן להקרין תמונות של ציירים מפורסמים באולם תערוכה, עם אותה הצלחה בקרוב יקרינו את התמונות על מסכי הטלוויזיה הביתיים.

האם לכל דבר בחיים יש תחליף?מה עם חווית הביקור במוזיאונים הגדולים בעולם, האם זה עתיד להיעלם? 

אין שום דבר מקרי בעולם. הקדשתי שתי רשומות לציירים הולנדיים, וזה לא מקרי. בשבוע שעבר חזרתי מהולנד. ביקרתי במספר מוזיאונים, ועליי לציין, כי אין כמו החווית אמנות אמיתית!

מקורות: אתר התערוכה
            ויקיפדיה

אז מי בתמונה?

 ביום שני ה-15.07.13 פירסם גוגל בעמוד השער את התמונה. בוודאי חלק הכירו את הדמות, חלק הרהרו בזהותה, חלק התעלמו ומעט בדקו וחקרו.
כמה מעט צריך, כדי לעורר את סקרנותו של אדם?! 
לזכותה של גוגל היא מצליחה לעשות זאת כל פעם מחדש. כל פעם לגרום לגולשים להרחיק לכת ולהרחיב את ידיעותיהם.
בדיוק אתמול חל יום הולדתו של האמן ההולנדי המפורסם רמברנדט. פרטים מעניינים, ( חלקם היו חדשים בשבילי) אתם מוזמנים לקרוא באתר הבא: רמברנדט-צייר היהודים.
אין מרצוני לכתוב פרטים מעניינים אודות הצייר הידוע בבלוג, אלא לעשות מעבר חד לחשיבה מסדר גבוה בעקבות התמונה שהתפרסמה. 
הוראת חשיבה מסדר גבוה נתפסת ב-20 השנים האחרונות כמטרה חשובה ביותר בפיתוח תכניות לימודים ( מתוך מצגת מלווה קורס "למידה וחשיבה").
המושג "חשיבה מסדר גבוה" אינו מציין סוג חשיבה ספציפי, אלא מדגיש את הניגוד שבין מיומנויות בסיסיות הדורשות "רק" הבנה וצריכה של ידע, לעומת מיומנויות מורכבות יחסית הדורשות מהאדם לבצע פעולות קוגניטיביות נוספות על ידע קיים, כגון: בניית טיעונים, עריכת השוואה, פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות, זיהוי הנחות חבויות.
רוב אסטרטגיות החקר המדעי: שאילת שאלות, העלאת השערות,עיבוד נתונים, ניתוח, הסקת מסקנות.( מתוך מצגת של  ד"ר ירדן קידר בקורס "למידה וחשיבה").
כולנו מכירים את הפירמידה של בלום.(הטקסונומיה של בלום). 4 הרמות העליונות מאפיינות חשיבה מסדר גבוה, שהם יישום, אנליזה, סינתזה והערכה.
חשוב לציין, כי מעבר לדפוסי למידה וחשיבה של חשיבה מסדר גבוה דורש שינוי מערכתי! הכנסת טכנולוגיות לכיתה באות לסייע ולתמוך בשיטות ההוראה, כדי לעבור לדפוסי למידה וחשיבה מסדר גבוה.
אז מה הקשר לרמברנדט? ישאל קורא ביקורתי.
ד"ר ירדן קידר ציין ובצדק, כי נדרש שינוי מערכתי, כדי לגרום לתלמידים לחשוב מסדר גבוה. לעניות דעתי, השינוי צריך לבוא מהמורה- המורה צריך לחדול לפחד ולהתחיל להעז, להפסיק להטיל מטלות ולהתחיל להיות שותף למטלות ולתהליכים , שעוברים תלמידיו. העולם סביבנו מזמן יום ביומו חשיבה מסדר גבוה, הדוגמה הפשוטה, שהתמקדתי בה בתחילת הבלוג- תמונה במנוע חיפוש, שכל אחד מאיתנו משתמש מספר פעמים ביום, יכולה לעורר סקרנות ולהוביל את המורה לדרך עבודה שונה ומעניינת, שתגרום לתלמידים הנאה אמיתית וללא שום ספק תרחיב את עולמם של התלמידים באמצעות חיפוש, איתור, חקר, השוואה, הסקת מסקנות ועוד פעולות נוספות המאפיינות חשיבה מסדר גבוה.

מקורות:
מצגת מלווה קורס " למידה וחשיבה" ד"ר ירדן קידר
רמברנדט- צייר היהודים- אתר אינטרנט

" המטרה היא אינה לגרום ללמידה לקרות, אלא לאפשר ללמידה לקרות"

סוגטה מיטרה

כבר בתחילת הרשומה ברצוני להודות לרותי סלומון  על הבלוג החדש שלה, שפותח אופקים לא מוכרים ופשוט עוזר לגלות את העולם.

בבלוג ראיתי לראשונה סרטון TED על פרופסור הודי בשם סוגטה מיטרה, שבו הוא מציג חזון חינוכי שפיתח בעקבות הניסיון בפרוייקט רחב היקף שהוא מכנה בשם: " חור בקיר".

בניסוי רחב היקף הפרופסור קדח חורים בקירות באזורים הנידחים והתקין בפנים מחשבים ללא כל התערבות של מערכת החינוך, השאיר את המחשבים לתקופה ממושכת ואפשר לילדים לגשת ולעשות בהם כרצונם. הוא חזר לאזורים הללו כעבור מספר חודשים ונדהם לגלות, כי אותם הילדים הגיעו להישגים מרשימים בתחומים שלא הכירו מעולם ובשפה שלא שמעו אף פעם.
על בסיס הניסוי הוא פיתח מודל חינוכי המבוסס על מספר תובנות, אותן הוא מציג בהרצאה שבסרטון המצורף.

דבריו של הפרופסור הקסימו את קהל המאזינים באולם וגם אותי בבית.
תהיתי והרהרתי האם זה אכן כל כך פשוט? השאלה הראשונה שעלתה במוחי, מה עם המתנגדים לתיאוריה? אני בטוחה שיש הרבה, איפה למצוא את דבריהם?
התשובה הגיעה מהר ממה שחשבתי.
בקורס " עקרונות הפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לקרוא את המאמר של Mary  Beth Hertz (המופיע בפורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים), " ילדים דיגיטאליים לעומת אזרחים דיגיטאליים. בחינה של סטריאוטיפ מסוכן". במאמר מזהירה  Mary Beth Hertz מפני, לטענתה, סטריאוטיפ מסוכן: הרבה אנשים מניחים, שכל ילד מתחת לגיל 18 , שנותנים לו מחשב, ידע להפעילו באופן אוטומטי.
בדומה לסרטון על סוגטה מיטרה, כותבת המאמר מתארת ניסוי שנערך בכפר אתיופי נידח על-די ארגון ללא כוונת רווח. לילדים חולקו טאבלטים- אנדרואידים. החוקרים התרגשו לגלות, כי הילדים הצליחו להפעיל ולהשתמש במחשבים ללא הוראות או הנחיות.
Mary  Beth Hertz טוענת, כי שימוש בטאבלט, כדי ללמוד כישורי אוריינות בסיסיים ולמידה במטרה ליצור קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, אלא דברים שונים. הרגע, בו הילד מקבל מחשב אינו הופך אותו לילד דיגיטלי. לטענתה, הניסוי הפריך את המיתוס, שהתלמידים של הדור הזה, הם ילדים דיגיטלים, מפני שהם גדלו עם מחשבים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.
אני נוטה להסכים עם Mary  Beth Hertz. לעניות דעתי, אמנם התלמידים שולטים במיומנויות הבסיסיות של הפעלת המחשב, אך קיימים כל-כך הרבה כלים בלתי מוכרים להם, שללא התערבות המורה, אין לתלמידים סיכוי להיחשף לכלים הללו. ומה בנוגע לתכנים? כיצד אמור ילד קטן להבין את שפע התכנים המוצעים לו בעולם האינטרנט הפרוץ לכל? כאן תפקידו של המורה- להסביר ולכוון, ללמד לבחור ולהתאים. אני סבורה, כי לתת לילדים לשחות "במים העמוקים" של "האוקיינוס  הסוער" בשם אינטרנט , זה אפילו מסוכן. אני מסכימה שלילדים יש  ידע רחב היקף, שהילדים, לעיתים, שולטים במיומנויות החיפוש בצורה מצוינת, אך יחד עם זאת, על המורים להיות שם כדי שהתלמיד לא יתעה ולא ילך לאיבוד, אלא כדי שיהיה תלמיד עצמאי, ידע להפעיל קריאה ביקורתית, ידע לשחות בבטחה "במים הגועשים" של "האוקיינוס הסוער".

אקטואליה: גילוי דעת- חולף עם הרוח

אקטואליה

גילוי דעת- חולף עם הרוח

ברשומה זו ארשה לעצמי גילוי דעת קצר. 

תגידו לא שייך לבלוג לימודי, אולי?! אך,בכל זאת ,לעיתים ,המחשבות פורצות גבולות.

שר החינוך החדש, הרב שי פירון, הצהיר בתקשורת על כוונתו להקשיב לקולות המורים והמנהלים בתהליכי גיבוש מדיניות.

משרד החינוך מאפשר שימוש בקבוצות הסגורות בפייסבוק לצורכי הלמידה- ידיעה זו התפרסמה לא מזמן בכל אמצעי התקשורת.

לפני כשנה הדרישה של המשרד הייתה שונה, למען האמת הפוכה לחלוטין, והיא אסרה על כל קשר בין המורים לבין התלמידים בפייסבוק.

לי זה מזכיר תחזית מזג האוויר: " התחזית למחר: רוחות מזרחיות עזות שייפסקו אחר הצהריים".

אז נגמר השרב? 

אפשר לצאת החוצה? רק לא להתרחק מידי ולא למשך זמן, מי ידוע מתי יחזרו לנשוב רוחות עזות ושוב ישנו את כיוונן?

הדעות לגבי שימוש בקבוצות סגורות בפייסבוק ועל הקשר עם התלמידים באינטרנט חלוקות למדי.

אני אישית בעד כל אמצעי שיסייע לקדם את הלמידה, אך לא בכל מחיר. ומי ששוב משלם את המחיר הוא המורה.

אם קודם המשרד חפץ שהמורה ימצא נחלה בתוך המחברות וספרים, הרי כיום הוא רוצה שבנוסף לכל, המורה ישהה בתוך המחשב- יתכנן יחידות הוראה מתוקשבות, ימלא טפסי תכנון ממוחשבים, יזין את ציוני התלמידים בתכנה המיועדת לכך, יתכתב עם הורי התלמידים במיילים, יקיים שיעורים סינכרוניים עם הלומדים, ישיב להנהלה ולמשרד על השאלונים שונים ומגוונים ( ושיגיד את מה שרוצים לשמוע, כמובן). ואיך לא?!יפעל בקבוצות סגורות בפייסבוק!

שוב ברצוני להדגיש אני אישית בעד השימוש בפייסבוק לקידום ההוראה, הלמידה והחברה, אך על המשרד לא לשכוח, כי הממונים שלו הם בני אנוש.

כולי תקווה כי הצהרת השר החדש על הקשבה למורים תניב פירות, והמורה יקבל את התנאים הנחוצים לכל רשימת המטלות שהוזכרה לפני כן.

אז מה תחזית מזג האוויר למחר?

אל דאגה, למרות התחזית, מזג האוויר יכול להשתנות, כך שתמיד טוב שתהיה  מטרייה בתיק!