יום שבת, 29 ביוני 2013

ואתם כבר נפלתם ברשת?

לפני מספר ימים יצא לי לקרוא את הבלוג של מנחת התקשוב רותי סלומון, בו היא מתארת את עבודתה על משימות חקרשת באחד מבתי הספר במסגרת השתלמות מורים .
חקרשת או באנגלית WebQuest הוא מודל פדגוגי של פעילות חקר המבוססת על מידע שכולו (או חלקו) לקוח מרשת האינטרנט. המודל פותח על ידי ברני דודג' בשנת 1995.
המודל מכוון לניצול יעיל של זמן הלמידה תוך שימוש מושכל במדיום. פעילות חקרשת כוללת את המרכיבים הבאים: מבוא, משימה, מקורות, תהליך, הערכה וסיכום. הגדרת התוצר או התוצרים שהלומד/ים נדרש/ים לספק בתום הפעילות.
התוצרים יכולים להיות: פתרון בעיה או חידה, גיבוש עמדה והגנה עליה, תכנון תוצר, כתיבת סיכום, הכנת מסע שכנוע, הכנת מסלול הטיול ועוד.

 המשימה היא המרכיב המרכזי והחשוב ביותר בפעילות חקרשת ומקומה בתחילת הפעילות. המשימה מספקת ללומד מטרה ברורה ומבהירה לו מהו התוצר שעליו לספק. רותי סלומון  מציינת  בבלוג שלה, כי החקרשת ממזגת מגוון שיטות הוראה אפקטיביות בפעילות אחת:
   1. הנעה ואמינות בלמידה.
   2. פיתוח מיומנויות חשיבה .
   3. למידה שיתופית קבוצתית.
   4. תהליך: הדרכה ללמידה עצמית.
בבלוג נמצאות דוגמאות מעבודתה של רותי כמנחה באחד מבתי הספר בארץ. יש לציין, כי כל הפעילויות מגוונות ומעניינות, גורמות להנאה אמיתית.
צוות המורות יחד עם המנחה הגיעו לתובנות רבות:
דרושה השקעה רבה מאוד של המורים בהכנה ובליווי של תלמידים לעבוד ביעילות בקבוצה, סיוע בניהול הזמן. על המורה לוודא שלכל תלמיד יש תפקיד בקבוצה.
 התובונה המרכזית של רותי וצוות המורים בעקבות עבודתם: " למידה ופעילות שמתבססות על מיומנויות המאה ה-21 בכלל לא קשורים לטכנולוגיה, הטכנולוגיה היא משנית בתהליך למידה איכותית ומרגשת, ורלוונטית רק אם היא משפרת ומשביחה את התהליך". במשפט זה מצאתי תשובה על השאלה שאני שואלת תמיד לפני תכנון השיעור, האם חובה להשתמש בכלי זה או אחר? האם בלי הטכנולוגיה, התלמידים לא יבינו את הנלמד, או שיבינו פחות טוב? האם השימוש בכלים הטכנולוגיים יביא להצלחה רבה יותר?
ד"ר שרה גרופר במאמרה "הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה" כותבת": הפדגוגיה מהווה את הלב של תהליכי ההוראה למידה. הפדגוגיה מהווה את לב התהליך ואין ויכוח כי ניתן ללמוד וללמד בצורה נפלאה, ללא הטכנולוגיה, יחד עם זאת הטכנולוגיה כבר כאן (ומזמן) והיא כלי רב עצמה שיכול לתרום רבות לתהליכים אלו". 
הטכנולוגיה ,על-פי תפיסתה של מחברת המאמר, אינה יוצרת תורה חינוכית חדשה, אלא מאפשרת להעצים באופן משמעותי את החוויה הלימודית ואת האפקטיביות של הלמידה. אני מסכימה עם הטענות וסבורה, כי הפדגוגיה היא המובילה בתהליך.
באחד המפגשים בקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" של ד"ר ליאת אייל, התחברתי מאוד אל המשפט:" אל תכריחו את התלמידים לשתף פעולה אם אין צורך, לעומת זאת צרו פעילות כזאת, שתגרום להם לשתף פעולה". 

גם החקרשת באה לשרת את  המטרה: טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. ואם הפעילות תגרום לתלמידים לשתף פעולה-העונג כולו שלנו כמורים.

תודה  לרותי סלומון- מנחת התקשוב, מייעצת ומלווה בהטמעת טכנולוגיות למידה מקוונות על הבלוג המרתק.
 יצא לי לפגוש את רותי, להכיר ואף לקבל ממנה הדרכה צמודה בבית הספר, בו אני מלמדת במשך תקופה ארוכה. עבודתה, השקעתה ותרומתה לתחום שוות הערכה והערצה.

יום ראשון, 23 ביוני 2013

מתחיל סמסטר חדש.
ממשיכים בכתיבת הבלוג.

אקטואליה

 ב-15.06.13 התפרסמה ב"כלכליסט" כתבה בשם : " מעסיקים, נא להתנהג בהתאם: דור ה -Yi מסתער על שוק העבודה".
הכתבה מספרת על דור של ילדי שנות ה-90, שגדלו עם האייפון והאייפד וכיום הם נכנסים לשוק העבודה.
בכתבה מאופיין  דור ה-Yi כבררנים, שחצנים עם מוסר עבודה נמוך, רוצים להיות מחוברים חברתית ומחפשים עבודה מהנה.
בחודש הקרוב מיליוני סטודנטים באוניברסיטאות ותלמידי תיכון בארצות הברית יסיימו את לימודיהם. אותם מיליונים הם חלק מדור המילניום. אלה הם הצעירים שנולדו החל משנת ה-90 ונכנסים כעת לשוק העבודה האמריקאי. דור ה-iY מכיוון שהם גדלו בהשפעת המילים המתחילות ב-i: אייפון, אייטונס, אייפד ועוד.
לפי הכתבה, הדור הזה מונה כבר 80 מליון איש, והנוכחות שלהם בשוק העבודה מעוררת עניין, בעיקר שהם שונים.
בכתבה מוזכר שמו של הסופר טים אלמור, אלמור כתב מאמר על אותם הצעירים, בו הוא טוען, ש"במידה ונבין אותם נוכל לנצל עד תום את הכישרונות שלהם".
הוא מנסה לפצח את הדור החדש הזה ומאפיין אותו כך:
1. הם נראים בררנים- מחפשים משמעות בעבודתם.
2. מוסר העבודה שלהם נראה נמוך- אבל הם רוצים להיות מחוברים חברתית.
3. הם נתפסים כשחצנים.
4. הם רוצים לעשות הכל לבדם ורוצים שהעבודה תהייה מהנה.
5. הם נתפסים כלא ממושמעים, כי רוצים להמציא בעצמם את התפקיד.
6. הם נראים שונים, אבל למעשה מעוניינים להיות חלק מהתמונה הכוללת.
הכתבה עוררה בי  עניין רב, וכמובן, הובילה לתובנות.
לפני מספר ימים השתתפה ד"ר גילה קורץ, רכזת מגמת התקשוב במרכז ללימודיים אקדמיים אור יהודה, בכנס תקשוב, שהתקיים באוסלו( נורווגיה). באחד מפרסומיה (גילה דאגה לעדכן אותנו בפייסבוק בנעשה בכנס) כתבה כך: " אני מקשיבה להרצאה באוניברסיטת אוסלו של אנה קירא המגדירה עצמה כאנתרופולוגית ופסיכולוגית עיצובית. לדבריה, יצירת למידה משמעותית מחייבת אותנו להבין את האנשים אותם אנחנו משרתים ולא רק להבין את עצמנו".
כאן אני רואה קשר בין האמירה ששלחה לנו ד"ר גילה קורץ לבין הטענה של הסופר טים אלמור על הדור החדש בכתבה בכלכליסט :" שבמידה ונבין אותם נוכל לנצל עד תום את הכישרונות שלהם".
מילת המפתח היא " הבנה" . הבנת התלמידים, הבנת הסטודנטים ואחר-כך הבנת העובדים במקומות העבודה בשוק החופשי, שפותח את שעריו לדור החדש והשונה. נשאלת השאלה האם הבנה היא מושג חדש? האם רק הדור החדש זקוק להבנה? בתגובה לפרסום של גילה כתבתי, כי "אני סבורה  שיצירת למידה משמעותית שמחייבת אותנו להבין את האנשים, שאנו משרתים ,זה לא דבר חדש, וזו גדולה של אנשים שיודעים להבין ולהתחשב." אני בטוחה, כי להבין זו תכונה מולדת, ולא רק הדור החדש והשונה זקוק לה, ההבדל בין הדור החדש לדורות הישנים בכך, שהם לא מפחדים ולא חוששים, אלא צועדים קדימה עם ראש מורם. באחת ההרצאות בסמסטר הראשון ללימודים סיפרה ד"ר גילה עצמון, וגם בסמסטר הנוכחי חזרה  על זה ד"ר אתי כוכבי, כי הדור החדש לא מחפש קביעות ולא מפחד משינויים, וזה יפה בעיניי!דור שלם של אנשים צעירים ,שלא נרתע לחפש ולשנות, להחליף ולהמיר. ואם לא מצא הבנה במקום אחד  לא יהסס לקום ולהמשיך בחיפושיו עד להגעתו לנחלה המובטחת...או,בעצם, לא מובטחת...?!
מקורות:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3605066,00.html