יום שני, 19 באוגוסט 2013

מחקר פעולה. מהו?

"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו" 
אלדוס לאונרד האקסלי . 


בשיעור האחרון בקורס של ד"ר ליאת אייל " הערכת טכנולוגיית ידע" נחשפנו לסוג של מחקר בשם מחקר איכותני.
מחקר איכותני - "פעילות סיטואציונית המציעה נקודת תצפית למי שצופה על העולם. חוקרים איכותניים חוקרים את הדברים במקום הטבעי שלהם, מנסים למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני אדם משתמשים בהם". (מתוך מצגת מלווה קורס).
אחד המחקרים השייך לקטגורית מחקר איכותני הוא מחקר פעולה.
בנושא נכתבו מאמרים רבים, המרצה המליצה על מספר מאמרים שיסייעו לנו להבין מה זה מחקר פעולה? ברשומה הנוכחית אביא סקירת ספרות קצרה על מחקר פעולה.
במאמר " מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה" מגדירה מיכל צלרמאיר את מחקר פעולה:
מחקר פעולה הוא תכנית פעולה מעגלית המשלבת תכנון, איסוף וניתוח נתונים שיטתי, עשייה ורפלקציה. בתהליך מחזורי המורה מזהה בעיה המטרידה אותו בעבודתו ושהוא מבקש להתמודד עמה. הוא מתעד את המצב הקיים בכלים מחקריים ומנתח את הנתונים שאסף. בעקבות ניתוח הנתונים הוא מתכנן ומבצע שינוי במציאות הקיימת, וגם אותו הוא 
מתעד ומנתח. ניתוח נתונים זה מאפשר לו לשנות או לזכך את הגדרת הבעיה ולהתחיל את מחקר. כותבת המאמר טוענת, כי מחקר כזה הוא פרקטי, מכיוון שהוא מאפשר למורה ללמוד את המתרחש בבית ספרו ולהחליט  כיצד  להפוך  אותו  למקום  טוב  יותר  עבורו  ועבור  תלמידיו.  המחקר מעמיק ומרחיב את הבנתו של המורה החוקר את הבעיה המקצועית המעסיקה אותו, והוא גם מאיר בפניו דרכים להתמודדות עמה. 
בספרן " דרכים בכתיבת מחקר איכתוני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט" מדגישות ד"ר שמחה שלסקי וד"ר ברכה אלפרט את מטרותיו של מחקר הפעולה: על פי חלק מן ההגדרות, מחקר פעולה כסוגה במחקר האיכותני כולל תהליך
שינוי או התערבות, אשר אותו מתכננים ובוחנים במסגרת המערך המחקרי. יש למחקר פעולה גם מטרות מעשיות, כמו הרחבת הידע של אנשי המקצוע בכל הקשור לעבודתם, וגם מטרות של העצמה: טיפוח שוויון בשליטה בידע וקידום 
מעמדם של אנשי מעשה למעמד של יוצרי ידע ( מתוך אלפרט וכפיר, 2003). 
מחברות הספר מציינות, כי מחקר פעולה אינו בהכרח מחקר איכותני, אך שכיח יותר השימוש בו במתודולוגיה איכותנית. לפי הספר, הכלים למחקר הפעולה הם תצפיות וראיונות ונקודת המוצא שלהם היא שאלות מחקר ולא השערות.
פרסום של מחקר הפעולה מתבצע בדרכים הבאות: רקע תאורטי, תיאור כלי המחקר, איסוף הנתונים וניתוחם. הממצאים מדווחים באמצעים המקובלים להצגת ממצאים של מחקר איכותני: תיאור תצפיות, קטע ראיונות, תיאורי אירוע ועוד. הדיווח על מחקר פעולה מספר את הסיפור של התהליך.
לסיכום: מחקר הפעולה משלב בין מחקר לעשייה. העשייה וחקירתה שלובות זו בזו לפעילות אחת ונעשית על-ידי אותה קבוצה של אנשים ולא ניתן להפריד ביניהם. ( שלסקי, ש' ואלפרט ,ב' מתוך אלפרט וכפיר, 2003).
אנו עומדים לפני תחילת העבודה על סימניריון הגמר שלנו. השיעור של ד"ר ליאת אייל וקריאת הספרות בהחלט עזרו ויעזרו לנו בבחירת סוג המחקר שיתאים לנושא העבודה.

מקורות:

מצגת מלווה קורס.

מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה , מיכל צלרמאיר.

דרכים בכתיבת מחקר איכותני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, שמחה שלסקי וברכה אלפרט.




יום שני, 12 באוגוסט 2013

מכל הכלים
מטעמי התקשוב


במסגרת הקורס " היבטים בינלאומיים של התקשוב " של חגית מישר-טל, נחשפנו למאמר של זמרה ואייל פלד," התפתחות מדיניות מחשוב בחינוך". 
 במאמר  ניתן לראות סקירה של התפתחות המחשוב בעולם ובישראל בפרט.
המאמר מתאר את השלבים בהתפתחות מדיניות שילוב המחשב בישראל, תוך סקירה קפדנית לפי שנים.
בעקבות קריאת המאמר, התבקשנו לבנות ציר זמן  תוך בחירת אחד הנתיבים בציר הזמן של תכנית התקשוב הלאומית של ישראל:
1. דגש טכנולוגי
2. סביבות למידה
3. דגש פדגוגי
4. גישה בהטמעה 
הכלי שהוצע על-ידי המרצה היה Time Toast .
ברצוני לציין, כי לא הכרתי כלל את הכלי שהוצע לשימוש,הכרתי אותו לראשונה בעת ביצוע המשימה.
בשיעור, בזמן בדיקת המשימה בכיתה, נחשפתי לכלים נוספים שבאמצעותם ניתן לבנות ציר זמן. כאן ברצוני לחשוף גם את קוראי הבלוג לכלים הללו.
ציר הזמן, על סוגיו השונים, מאפשר ארגון של אירועים היסטוריים על פי סדר כרונולוגי, החל מרצף מלחמות בשיעורי היסטוריה, דרך מגלי ארצות בשיעורי הגאוגרפיה, מועד הקמת בתי מדרש בשיעורי מחשבת ישראל ועד לכתיבת תיעוד תהליך לימודי-חינוכי ( רפלקציה).
Time Toast-תכנה אינטרנטית חינמית ליצירת ציר זמן הנשמר באופן אוטומטי באינטרנט. הכלי קל לשימוש ומציע אפשרויות רבות לעיצוב והרחבת המידע המוצג האמצעותו.
חיפשתי כלים נוספים שנותנים מענה דומה. תודה לאפרת מעטוף, שלימדה אותי, דרך הבלוג, שלה עוד שני צירי הזמן, שלא ידעתי על קיומם.
TIKI-TOKI היא תוכנה מבוססת אינטרנט ליצירת ציר זמן אינטראקטיבי אותו ניתן לשתף ברשת.
הכלי מציע מספר אפשרויות עיצוב, . ציר הזמן מאפשר שילוב מולטימדיה - בנוסף לטקסט, כל אירוע בציר הזמן יכול לכלול מספר רב של תמונות, קטעי וידאו ואודיו והופך אותם לגלריה אינטראקטיבית.

ועוד כלי נוסף לבניית ציר הזמן Dipity, מדריך השימוש בו, מצורף בסרטונים הבאים. לשימושכם!

ואני כבר מתכננת משימות לתלמידיי בכיתה ד' עם שימוש בכלים הללו.
אחכה לתוצרים.

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

UNDO מנקים אחריך את הרשת


אתיקה ברשת 


לפני מספר ימים הופיע בפייסבוק הסרטון" מנקים אחריך את רשת" שעורר הרבה תגובות. צפו בסרטון להנאתכם, וכמו שלפני כל סרטון בכיתה אני נוהגת לתת לתלמידיי מטלת צפייה, אני אשאל אתכם רק 2 שאלות: מה הרגשתם בתחילת הסרטון? האם הרגשתכם השתנתה לקראת סופו ומדוע?

כבר בתחילת הלימודים בקורס " תקשוב ולמידה" התייחסה ד"ר גילה קורץ
לכללי השיח ברשת :    
הימנעות מביקורת במרחב המשותף 
-  כללים הקשורים להתנהגות חברתית:
שמירה על שפה יפה
הימנעות מהתקפות
כיבוד פרטיות של אחרים
שיתוף במידע
נדבר על עצמנו ועל רגשותינו ולא על אחרים
נימנע מהכללות והערות אלא אם הן מבוססות על  מחקר או  עובדות.
נביע אי הסכמה באופן מנומק ומבוסס.( מסמך המלווה קורס " תקשוב ולמידה")
בבתי הספר נהוג להקדיש יום בשנה לאינטרנט בטוח. ביום זה המורים עורכים סדנאות וימי עיון בנושא חשוב זה.
אני סבורה, כי יום בשנה זה לא מספיק . יש לחזור על הנושא "אתיקה ברשת" כל יום ומספר פעמים ביום.
הסרטון משאיר מקום למחשבות ותהיות. למה אנשים מחפשים אפליקציות כדי לתקן דברים, במקום לחשוב על מעשיהם קודם?כמו שאומר פתגם ידוע:" נקי שם, איפה שלא מלכלכים". הפתגם הפך רלוונטי מאוד גם לרשת .אז, רבותי אולי נפסיק ללכלך ונהפוך את עולמנו הקטן לנקי וטוב יותר? אבל,ליתר ביטחון, לסטארטאפ יש עכשיו אתגר מעניין. 
וכעת, יש לכם תשובות על השאלות ששאלתי בתחילת הרשומה?

מקורות:
מצגת מלווה קורס " תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר גילה קורץ.





יום שני, 29 ביולי 2013

אמנות מדיה חדשה!?
קצת באיחור! 
היה שווה!
תערוכה רב- חושית
תאריכים:                                                         

3.2.2013-30.4.2013
שעות פתיחה
ראשון-חמישי: 9:00-20:00
שישי:9:00-17:00
שבת: 9:00-20:00
Van Gogh התערוכה מקסידום, מרכז הירידים, תל אביב.
איך זה עובד?
תערוכת Van Gogh Alive משתמשת  במערכת ייחודית אשר משלבת ארבעים מקרני HD, גרפיקה בתנועה מרובת ערוצים ומערכת שמע היקפית באיכות של קולנוע, אשר יוצרים את אחת הסביבות רבות המסכים המלהיבות בעולם. דמויות ענק של קריסטל שקוף, כל-כך אמיתיות, שתרצו לגעת בהן, מאירות מערך עצום של מסכים ומשטחים, אשר נוצרו במיוחד לחלל התערוכה. החוויה- מתוכננת להיות דינמית, אינפורמטיבית ומדהימה מבחינה ויזואלית זורמת דרך המקרנים הרבים ומתמזגת עם מערכת שמע היקפית דיגיטלית, הממלאת את החלל בתצוגה סוחפת עוצרת נשימה.( מתוך אתר התערוכה).
בעקבות המהפכה הטכנולוגית חלו שינויים דרמטיים בכל התחומים בחיינו. השינויים לא פסחו גם על תחום האמנות. 
אמנות מדיה חדשה היא סוגה הכוללת יצירות אמנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית, גרפיקה ממוחשבת, אנימציית מחשב, אמנות רשת, אמנות המשלבת טכנולוגיות אינטראקטיביות, רובוטיקה ממוחשבת ואמנות ביוטכנולוגית.
אמנות מדיה חדשה היא התפתחות של האמנות המסורתית, כגון ציור או פיסול.
(ויקיפדיה). 
התערוכה הייתה באמת מרהיבה להפליא. יצירותיו של ואן גוך הקיפו את המבקרים הרבים מלאי התפעלות ונעו סביבם בקצב משתנה.
התערוכה זכתה לשבחים רבים וכמו כן לביקורות לא מעטות. האם למה שהוצג בתערוכה אפשר לקרוא אמנות דיגיטלית או אמנות מדיה חדשה? האם אמן עצמו היה מעוניין בתערוכה כזאת? האם זו אמנות- לקחת אמנות קלאסית עולמית ולהפוך אותה לתמונות הזזות והנעות על קירות, תקרות ורצפה?
השאלות שעניינו אותי בתערוכה היו שונות ומשונות. מה קורה לאמנות? ומה עוד עתיד לקרות? האם בעתיד הקרוב אדם לא יצטרך כלל וכלל לצאת מהבית כדי לחוות חווית אמנות, הרי אם ניתן להקרין תמונות של ציירים מפורסמים באולם תערוכה, עם אותה הצלחה בקרוב יקרינו את התמונות על מסכי הטלוויזיה הביתיים.
האם לכל דבר בחיים יש תחליף?מה עם חווית הביקור במוזיאונים הגדולים בעולם, האם זה עתיד להיעלם? 
אין שום דבר מקרי בעולם. הקדשתי שתי רשומות לציירים הולנדיים, וזה לא מקרי. בשבוע שעבר חזרתי מהולנד. ביקרתי במספר מוזיאונים, ועליי לציין, כי אין כמו החווית אמנות אמיתית!

מקורות: אתר התערוכה
            ויקיפדיה




יום שני, 22 ביולי 2013

אז מי בתמונה?

 ביום שני ה-15.07.13 פירסם גוגל בעמוד השער את התמונה. בוודאי חלק הכירו את הדמות, חלק הרהרו בזהותה, חלק התעלמו ומעט בדקו וחקרו.
כמה מעט צריך, כדי לעורר את סקרנותו של אדם?! 
לזכותה של גוגל היא מצליחה לעשות זאת כל פעם מחדש. כל פעם לגרום לגולשים להרחיק לכת ולהרחיב את ידיעותיהם.
בדיוק אתמול חל יום הולדתו של האמן ההולנדי המפורסם רמברנדט. פרטים מעניינים, ( חלקם היו חדשים בשבילי) אתם מוזמנים לקרוא באתר הבא: רמברנדט-צייר היהודים.
אין מרצוני לכתוב פרטים מעניינים אודות הצייר הידוע בבלוג, אלא לעשות מעבר חד לחשיבה מסדר גבוה בעקבות התמונה שהתפרסמה. 
הוראת חשיבה מסדר גבוה נתפסת ב-20 השנים האחרונות כמטרה חשובה ביותר בפיתוח תכניות לימודים ( מתוך מצגת מלווה קורס "למידה וחשיבה").
המושג "חשיבה מסדר גבוה" אינו מציין סוג חשיבה ספציפי, אלא מדגיש את הניגוד שבין מיומנויות בסיסיות הדורשות "רק" הבנה וצריכה של ידע, לעומת מיומנויות מורכבות יחסית הדורשות מהאדם לבצע פעולות קוגניטיביות נוספות על ידע קיים, כגון: בניית טיעונים, עריכת השוואה, פתרון בעיות מורכבות שאינן אלגוריתמיות, זיהוי הנחות חבויות.
רוב אסטרטגיות החקר המדעי: שאילת שאלות, העלאת השערות,עיבוד נתונים, ניתוח, הסקת מסקנות.( מתוך מצגת של  ד"ר ירדן קידר בקורס "למידה וחשיבה").
כולנו מכירים את הפירמידה של בלום.(הטקסונומיה של בלום). 4 הרמות העליונות מאפיינות חשיבה מסדר גבוה, שהם יישום, אנליזה, סינתזה והערכה.
חשוב לציין, כי מעבר לדפוסי למידה וחשיבה של חשיבה מסדר גבוה דורש שינוי מערכתי! הכנסת טכנולוגיות לכיתה באות לסייע ולתמוך בשיטות ההוראה, כדי לעבור לדפוסי למידה וחשיבה מסדר גבוה.
אז מה הקשר לרמברנדט? ישאל קורא ביקורתי.
ד"ר ירדן קידר ציין ובצדק, כי נדרש שינוי מערכתי, כדי לגרום לתלמידים לחשוב מסדר גבוה. לעניות דעתי, השינוי צריך לבוא מהמורה- המורה צריך לחדול לפחד ולהתחיל להעז, להפסיק להטיל מטלות ולהתחיל להיות שותף למטלות ולתהליכים , שעוברים תלמידיו. העולם סביבנו מזמן יום ביומו חשיבה מסדר גבוה, הדוגמה הפשוטה, שהתמקדתי בה בתחילת הבלוג- תמונה במנוע חיפוש, שכל אחד מאיתנו משתמש מספר פעמים ביום, יכולה לעורר סקרנות ולהוביל את המורה לדרך עבודה שונה ומעניינת, שתגרום לתלמידים הנאה אמיתית וללא שום ספק תרחיב את עולמם של התלמידים באמצעות חיפוש, איתור, חקר, השוואה, הסקת מסקנות ועוד פעולות נוספות המאפיינות חשיבה מסדר גבוה.

מקורות:
מצגת מלווה קורס " למידה וחשיבה" ד"ר ירדן קידר
רמברנדט- צייר היהודים- אתר אינטרנט


יום שני, 15 ביולי 2013


" המטרה היא אינה לגרום ללמידה לקרות, אלא לאפשר ללמידה לקרות"
סוגטה מיטרה
כבר בתחילת הרשומה ברצוני להודות לרותי סלומון  על הבלוג החדש שלה, שפותח אופקים לא מוכרים ופשוט עוזר לגלות את העולם.
בבלוג ראיתי לראשונה סרטון TED על פרופסור הודי בשם סוגטה מיטרה, שבו הוא מציג חזון חינוכי שפיתח בעקבות הניסיון בפרוייקט רחב היקף שהוא מכנה בשם: " חור בקיר".
בניסוי רחב היקף הפרופסור קדח חורים בקירות באזורים הנידחים והתקין בפנים מחשבים ללא כל התערבות של מערכת החינוך, השאיר את המחשבים לתקופה ממושכת ואפשר לילדים לגשת ולעשות בהם כרצונם. הוא חזר לאזורים הללו כעבור מספר חודשים ונדהם לגלות, כי אותם הילדים הגיעו להישגים מרשימים בתחומים שלא הכירו מעולם ובשפה שלא שמעו אף פעם.
על בסיס הניסוי הוא פיתח מודל חינוכי המבוסס על מספר תובנות, אותן הוא מציג בהרצאה שבסרטון המצורף.


דבריו של הפרופסור הקסימו את קהל המאזינים באולם וגם אותי בבית.
תהיתי והרהרתי האם זה אכן כל כך פשוט? השאלה הראשונה שעלתה במוחי, מה עם המתנגדים לתיאוריה? אני בטוחה שיש הרבה, איפה למצוא את דבריהם?
התשובה הגיעה מהר ממה שחשבתי.
בקורס " עקרונות הפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לקרוא את המאמר של Mary  Beth Hertz (המופיע בפורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים), " ילדים דיגיטאליים לעומת אזרחים דיגיטאליים. בחינה של סטריאוטיפ מסוכן". במאמר מזהירה  Mary Beth Hertz מפני, לטענתה, סטריאוטיפ מסוכן: הרבה אנשים מניחים, שכל ילד מתחת לגיל 18 , שנותנים לו מחשב, ידע להפעילו באופן אוטומטי.
בדומה לסרטון על סוגטה מיטרה, כותבת המאמר מתארת ניסוי שנערך בכפר אתיופי נידח על-די ארגון ללא כוונת רווח. לילדים חולקו טאבלטים- אנדרואידים. החוקרים התרגשו לגלות, כי הילדים הצליחו להפעיל ולהשתמש במחשבים ללא הוראות או הנחיות.
Mary  Beth Hertz טוענת, כי שימוש בטאבלט, כדי ללמוד כישורי אוריינות בסיסיים ולמידה במטרה ליצור קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, אלא דברים שונים. הרגע, בו הילד מקבל מחשב אינו הופך אותו לילד דיגיטלי. לטענתה, הניסוי הפריך את המיתוס, שהתלמידים של הדור הזה, הם ילדים דיגיטלים, מפני שהם גדלו עם מחשבים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.
אני נוטה להסכים עם Mary  Beth Hertz. לעניות דעתי, אמנם התלמידים שולטים במיומנויות הבסיסיות של הפעלת המחשב, אך קיימים כל-כך הרבה כלים בלתי מוכרים להם, שללא התערבות המורה, אין לתלמידים סיכוי להיחשף לכלים הללו. ומה בנוגע לתכנים? כיצד אמור ילד קטן להבין את שפע התכנים המוצעים לו בעולם האינטרנט הפרוץ לכל? כאן תפקידו של המורה- להסביר ולכוון, ללמד לבחור ולהתאים. אני סבורה, כי לתת לילדים לשחות "במים העמוקים" של "האוקיינוס  הסוער" בשם אינטרנט , זה אפילו מסוכן. אני מסכימה שלילדים יש  ידע רחב היקף, שהילדים, לעיתים, שולטים במיומנויות החיפוש בצורה מצוינת, אך יחד עם זאת, על המורים להיות שם כדי שהתלמיד לא יתעה ולא ילך לאיבוד, אלא כדי שיהיה תלמיד עצמאי, ידע להפעיל קריאה ביקורתית, ידע לשחות בבטחה "במים הגועשים" של "האוקיינוס הסוער".

יום ראשון, 7 ביולי 2013

אקטואליה: גילוי דעת- חולף עם הרוח

אקטואליה
גילוי דעת- חולף עם הרוח
ברשומה זו ארשה לעצמי גילוי דעת קצר. 
תגידו לא שייך לבלוג לימודי, אולי?! אך,בכל זאת ,לעיתים ,המחשבות פורצות גבולות.
שר החינוך החדש, הרב שי פירון, הצהיר בתקשורת על כוונתו להקשיב לקולות המורים והמנהלים בתהליכי גיבוש מדיניות.
משרד החינוך מאפשר שימוש בקבוצות הסגורות בפייסבוק לצורכי הלמידה- ידיעה זו התפרסמה לא מזמן בכל אמצעי התקשורת.
לפני כשנה הדרישה של המשרד הייתה שונה, למען האמת הפוכה לחלוטין, והיא אסרה על כל קשר בין המורים לבין התלמידים בפייסבוק.
לי זה מזכיר תחזית מזג האוויר: " התחזית למחר: רוחות מזרחיות עזות שייפסקו אחר הצהריים".
אז נגמר השרב? 
אפשר לצאת החוצה? רק לא להתרחק מידי ולא למשך זמן, מי ידוע מתי יחזרו לנשוב רוחות עזות ושוב ישנו את כיוונן?
הדעות לגבי שימוש בקבוצות סגורות בפייסבוק ועל הקשר עם התלמידים באינטרנט חלוקות למדי.
אני אישית בעד כל אמצעי שיסייע לקדם את הלמידה, אך לא בכל מחיר. ומי ששוב משלם את המחיר הוא המורה.
אם קודם המשרד חפץ שהמורה ימצא נחלה בתוך המחברות וספרים, הרי כיום הוא רוצה שבנוסף לכל, המורה ישהה בתוך המחשב- יתכנן יחידות הוראה מתוקשבות, ימלא טפסי תכנון ממוחשבים, יזין את ציוני התלמידים בתכנה המיועדת לכך, יתכתב עם הורי התלמידים במיילים, יקיים שיעורים סינכרוניים עם הלומדים, ישיב להנהלה ולמשרד על השאלונים שונים ומגוונים ( ושיגיד את מה שרוצים לשמוע, כמובן). ואיך לא?!יפעל בקבוצות סגורות בפייסבוק!
שוב ברצוני להדגיש אני אישית בעד השימוש בפייסבוק לקידום ההוראה, הלמידה והחברה, אך על המשרד לא לשכוח, כי הממונים שלו הם בני אנוש.
כולי תקווה כי הצהרת השר החדש על הקשבה למורים תניב פירות, והמורה יקבל את התנאים הנחוצים לכל רשימת המטלות שהוזכרה לפני כן.
אז מה תחזית מזג האוויר למחר?
אל דאגה, למרות התחזית, מזג האוויר יכול להשתנות, כך שתמיד טוב שתהיה  מטרייה בתיק!