רשומה מיוחדת במינה- רפלקציה שמה

לא יכולתי לבטא את זה טוב יותר מהשיר שיצא לי. השיר כתוב בלשון רבים, אך מביע את תחושותיי ומחשבותיי האישיות.

שיר- רפלקציה

גם סמסטר קיץ מאחורינו

וזה נגמר כל-כך מהר, בינינו!

השקענו כל הקיץ, למדנו ושקדנו

מטלות אין ספור השלמנו והקלדנו.

אצל ד"ר אתי כוכבי בנינו עוד יחידה.

פה כבר לא רק לכלכנו ידיים,

אלא הכרנו את הלוח החכם בקפידה.

אצל חגית מישר-טל נחשפנו לתכנים חדשים-

את ציר הזמן בכלי מתוקשב הרכבנו

במפת תכניות הלימוד בארצות שונות ביקרנו

ואת Moocs-למידה מרחוק חקרנו.

אצל ד"ר ליאת אייל למדנו, בין היתר, שיטות מחקר.

נחשפנו לחומר רב, לאתר ועוד אתר.

מי שמע פעם על מחקר פעולה?

דבר מעניין וחשוב, אך דרכו לא קלה.

קורס חשוב ומיוחד, 

הבנו מהר,

כי מכין הוא אותנו לסמינריון שבא וקרב.

מילה מיוחדת על איש מיוחד במינו

המרצה ד"ר יאיר צדוק, כבודו מונח במקומו.

שמעתם פעם על שפת HTML?

בתחילת הקורס נאנחנו: "שיעזור לנו האל!"

לאט לאט התקדמנו, התחלנו להתנסות

לא פעם ולא פעמיים הרמנו גבות.

כאן כבר פחדנו לפספס מילה,

דרכנו בכלל לא הייתה קלה.

ואם כבר על הכול אנו כאן מדברים

בשיעורים של יאיר לא יצאנו אפילו לשירותים.

וגם האתר של יאיר כבר מוכן,

לא שכחתם, בשפת HTML!

( עזרו לנו קצת התחנונים לאל)

זה בהומור ובצחוק, כמובן,

תודות ליאיר, שתמך ועזר!

את ד"ר טל יעקובי פגשנו לעיתים

למדנו הרבה, וכאן לה אנו מודים!

שיטות מחקר הוא קורס קשה עד מאוד

אך, אין דאגה, הגענו גם כאן לתוצאות.

דבר טוב, כמו תמיד, נגמר חיש מהר

ומפה אנו צופים קדימה לסמסטר אחר.

אחר ואחרון

הייתם מאמינים?

תודה גדולה לגילה, גילה ונעמי,

שטורחות ללא הרף מאחורי הקלעים!
ולסיום- בלוג למידה,
שאותו עדכנתי פעם בשבוע בקפידה.
כתיבת הבלוג היא חוויה מתמשכת
תהליך מאתגר, מקדם, אך גם עבודה מפרכת.
כיום אני בהחלט משוכנעת,
כי כתיבת הבלוג זה לא רק עבודה מייגעת.
אתגר מגוון ולמידה משמעותית
שבאה וניבנת בדרך איטית.
עברתי תהליך ארוך ומפתח,שללא ספק
אופקים רבים ומעניינים בפניי פותח.

חופשת סמסטר לפנינו

וגם היא תעבור

שיקום כבר מישהו שאת הזמן יעצור!

טלפונים חכמים ועוד כלים...

הדברים לא קורים סתם. 
הנושא, אליו ברצוני להתייחס ברשומה זו מעניין אותי כבר מזמן. את הרשומה הנוכחית אני מרכיבה כמו פאזל ממספר חלקים, שפשוט נתקלתי בהם השבוע והחלטתי, שכנראה, זה הזמן לכתוב על הנושא.

מעט סקירת ספרות, יותר נכון סקירת ויקיפדיה: טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב ומיתוג אותומטי של הטלפון לתחנת בסיס באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.

לטלפונים ניידים היסטוריה עשירה ומגוונת.

בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגית הדור השלישי. החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים. 

לפני כשבועיים נשלח לבתים של חברי הסתדרות המורים חוברת
"עושים עניין". בעמוד 20 פרסם אופיר ביכורים- בית חם שמוציא אותך לאור את המודעה הבאה:
בסיפורים הכל אפשרי.
" אנו מזמינים אותך לקחת חלק בתחרות כתיבת ספר ילדים-" לא יאומן כי יסופר". עכשיו יש לך הזדמנות להוציא לאור את סיפור הילדים שלך."
החלטתי לנצל את ההזדמנות וכתבתי סיפור. כאן ועכשיו מוציאה אותו לאור לראשונה.

האי של אייל

סיפור על משפחה מודרנית.

אני אייל ואני בן 4.5. אני גר בעיר גדולה. אצלנו במשפחה כל אחד גר על אי אחר.

" אתה גר ביוון?- (זו מדינה שמורכבת  מהרבה איים) - תשאלו. " לא!"

אתה גר באיסלנד? -(זו מדינת  אי)- " שוב, התשובה היא: לא!"

אתה גר באנגליה ?- "גם לא!"

"אולי בתאילנד?(יש שם הרבה איים יפים)." שוב לא ניחשתם נכון".

אז מה יש איים בישראל, שלא ידענו עליהם ואתם גרים שם?" "לא ולא!"- אני עונה.

אני גר בישראל בבית רגיל מאוד.

אז איך כל אחד מהמשפחה שלך גר על אי אחר? אתם סקרנים לדעת?

 אספר לכם תכף ומיד.

האי הראשון קיבל אחי הגדול במתנה כשהיה בן 16 וקוראים לו איפון.

האי השני קיבלה אחותי הגדולה ביום הולדת ה-10 וקוראים לו  איפוד.

כשסבתא שלי חזרה מאמריקה היא הביאה לעצמה גם אי ושמו  איפד.

לאימא ולאבא שלי יש אי לכל אחד, כלומר, איפון לאימא ואיפון לאבא.

כל אחד אוהב מאוד את האי שלו,מטפח אותו במגן ומדבקות ומבלה עליו המון זמן.  אבא שלי כבר לא קורא עיתון, הוא קורא עדכונים באי שלו. אימא שולחת הודעות לאיים הרחוקים של החברות שלה, אחי משתף תמונות וסרטונים עם האיים של חבריו, על האי של אחותי יש הרבה משחקים ושירים, וסבתא שלי זרקה את ספר המתכונים שלה, בגלל שבאי שלה יש כל-כך הרבה מתכונים, שהיא בקושי מספיקה לפנק אותנו באוכל הטעים שלה, כי היא כל הזמן רק אוספת את המתכונים החדשים בתיקיות על האי.

רק לי אין עדיין  אי. בעצם יש, וקוראים לו אי אפשר. ביקשתי מאבא לקנות לי אי, והוא אמר: " אייל, חמודי, אי אפשר, תגדל  קצת  וגם לך יהיה אי משלך.

בינתיים אני מבקר באיים של כולם. רואה תמונות, משחק במשחקים, מקליט את עצמי ועוד ומחכה בסבלנות עד שהאי -אפשר שלי יתחלף באי חדש, קסום ונוצץ.

( מה דעתכם: יש מקום בתחרות?)

ולחלק  הנוסף בפאזל: לפני כשבוע בחדשות בערוץ 2 התפרסמה הכתבה בשם " מלחמה בטלפונים הניידים" ועוררה סקרנות ועניין לא מעטים. 
בכתבה מתארים דרכים שונות ומגוננות שבחרו בתי הספר השונים בארץ, כדי למגר את תופעת ה"טלפונים הניידים בבתי הספר".
הציבור שוב מבולבל. מצד אחד יש הצעות במשרד החינוך לשלב את הטלפונים החכמים לצורכי הלמידה, מצד שני, יש בתי הספר שמחרימים את המכשירים מהילדים. אז מהי הדרך הנכונה? האם יש לנו סיכוי לעזוב את האיים או להפוך אותם לאיים מתוירים ,לפחות, שתהיה אפשרות למצוא בהם עניינים משותפים ולנצל את הפוטנציאל הגלום בהם בצורה הטובה והיעילה ביותר לכולם?


היום בערב ראש השנה אני מאחלת לכם שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, שלום ושמחה! ושלכל אחד בכל מקום בעולם, ביבשה, במים או באוויר יהיה אי בטוח לחזור אליו ולהיות בו!

מקורות:   ויקיפדיה
             " עושים עניין"-עלון הסתדרות המורים.
             " מלחמה בטלפונים ניידים" מאקו.

 כדאי לדעת על עת הדעת

בשנת הלימודים הקרובה, בית הספר, בו אני מלמדת יעבוד עם סביבת הלימודים עת הדעת. רציתי לחקור ולדעת על הסביבה, על- מנת להתארגן לעבודה יעילה ונכונה.

עת הדעת היא פלטפורמה הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה, כמו כן מאפשרת יצירת תכנים נוספים על-ידי המשתמשים, התכנית בישראל כוללת מאות שיעורים ויחידות לימוד לכיתות ג'-ו' במקצועות הליבה- אנגלית, עברית, מתמטיקה ומדעים. התכנים אינטראקטיביים, עשירים במשאבי מדיה דיגיטלית ומתאימים לתכנית לימודים של משרד החינוך. ( אתר רשמי של עת הדעת).

הופעתן של סביבות תקשוב חדשות בבית ספרי איננו דבר נדיר. בתור בית ספר מדגים תקשוב צוות המורים מכיר ועושה שימוש במספר סביבות למידה מתוקשבות. אמנם, הדבר לא חדש, אך מעמיד את הצוות מפני מחשבות ותהיות. מהו הערך המוסף של הסביבה? במה היא שונה מאחרות? על המורה להכיר ולבחון את הסביבה החדשה בזמן מוגבל. 
  בחינה מחודשת זו עשויה לחשוף דפוסי שימוש מגוונים ומערכת של תפיסות ועמדות. אינטראקציה דיאלקטית בין המורה לבין הסביבה המתוקשבת מחוללת אצלו הבנייה של ידע פדגוגי, מפני שהוא עצמו לומד ומפיק תובנות תוך כדי חשיפתו לתכנים ולאופן ארגונם מחדש על ידו. למידה באמצעות עשייה משמשת כפיגומים עבור אותו בניין פדגוגי ( Grossman & Thompson, 2008 .)
התפיסה הפדגוגית של מפתחי הסביבה, וכך גם התכנים העשירים שנמצאים בה, מבוססים על גישה קונסטרוקטיביסטית (מהוראה להבניית ידע), הנותנת מענה לשונות בין התלמידים, לרלוונטיות של תכני הלימוד ולמעקב אחר התקדמות הלמידה של הפרט והקבוצה (וייס, 2010).
 לפי מאמרו של דובי וייס " סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים" לעת הדעת קיימים חמשה יסודות שהם: תשתית טכנולוגית, תכנים אינטראקטיביים, תוכנת ניהול למורה, תמיכה פדגוגית למורים, תמיכה טכנית.
הסביבה המתוקשבת, "עת הדעת", מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים: ממשק תכנון השיעור, ממשק ניהול השיעור וממשק ההערכה.
בשלב תכנון השיעור, המורה פוגש סילבוס מפורט ומותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך.
השיעורים, ובתוכם, הפעילויות ופריטי הלמידה ניתנים לבחירה, לשינוי סדר הופעתם ולהוספת תכנים מחוץ לסביבה הבנויה . המורה יכול לשלוט על רצף הלמידה. הקצב והקצאת יחידות התוכן ללומדים ספציפיים בעזרת ממשק ניהול השיעור יכול המורה להציג או להסתיר פעילויות מסוימות על פי שיקולו הפדגוגי. פונקציות התקשורת עם התלמידים מאפשרות לו לשלוח הודעות לתלמידים בודדים, לקבוצות או לכלל הכיתה; להפסיק, באופן זמני, את פעילות התלמידים; ואף לעצור את השיעור.

ממשק ההערכה מאפשר למורה להעריך את תלמידיו בזמן-אמת וגם לאחר תום השיעור, כהערכה מעצבת או מסכמת. 
תכונת המודולאריות של סביבת "עת הדעת" מזמנת  דפוסי שימוש רבים. בקצהו האחד יכול המורה להשתמש בחומרים מן המוכן ובקצה השני, הגבוה יותר, לעצב מחדש את התכנים ואת אופן השימוש בהם, ואפילו ליצור ולהטמיע תכני למידה אותנטיים בעלי משמעויות רלוונטיות המתאימה לתכנים, אותם מלמד ולאוכלוסיית היעד, איתה עובד.

מקורות:
אתר רשמי של חבת עת הדעת.

וייס, ד. ( 2010 ). סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים. הד החינוך, אפריל, עמ' 80-. 82.
.Grossman, P. & Thompson, C. (2008). Learning from curriculum materials

מחקר פעולה. מהו?

"הניסיון איננו מה קורה לאדם, אלא מה שהאדם עושה עם מה שקורה לו" 

אלדוס לאונרד האקסלי . 

בשיעור האחרון בקורס של ד"ר ליאת אייל " הערכת טכנולוגיית ידע" נחשפנו לסוג של מחקר בשם מחקר איכותני.

מחקר איכותני - "פעילות סיטואציונית המציעה נקודת תצפית למי שצופה על העולם. חוקרים איכותניים חוקרים את הדברים במקום הטבעי שלהם, מנסים למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני אדם משתמשים בהם". (מתוך מצגת מלווה קורס).
אחד המחקרים השייך לקטגורית מחקר איכותני הוא מחקר פעולה.

בנושא נכתבו מאמרים רבים, המרצה המליצה על מספר מאמרים שיסייעו לנו להבין מה זה מחקר פעולה? ברשומה הנוכחית אביא סקירת ספרות קצרה על מחקר פעולה.

במאמר " מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה" מגדירה מיכל צלרמאיר את מחקר פעולה:

מחקר פעולה הוא תכנית פעולה מעגלית המשלבת תכנון, איסוף וניתוח נתונים שיטתי, עשייה ורפלקציה. בתהליך מחזורי המורה מזהה בעיה המטרידה אותו בעבודתו ושהוא מבקש להתמודד עמה. הוא מתעד את המצב הקיים בכלים מחקריים ומנתח את הנתונים שאסף. בעקבות ניתוח הנתונים הוא מתכנן ומבצע שינוי במציאות הקיימת, וגם אותו הוא 

מתעד ומנתח. ניתוח נתונים זה מאפשר לו לשנות או לזכך את הגדרת הבעיה ולהתחיל את מחקר. כותבת המאמר טוענת, כי מחקר כזה הוא פרקטי, מכיוון שהוא מאפשר למורה ללמוד את המתרחש בבית ספרו ולהחליט  כיצד  להפוך  אותו  למקום  טוב  יותר  עבורו  ועבור  תלמידיו.  המחקר מעמיק ומרחיב את הבנתו של המורה החוקר את הבעיה המקצועית המעסיקה אותו, והוא גם מאיר בפניו דרכים להתמודדות עמה. 

בספרן " דרכים בכתיבת מחקר איכתוני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט" מדגישות ד"ר שמחה שלסקי וד"ר ברכה אלפרט את מטרותיו של מחקר הפעולה: על פי חלק מן ההגדרות, מחקר פעולה כסוגה במחקר האיכותני כולל תהליך

שינוי או התערבות, אשר אותו מתכננים ובוחנים במסגרת המערך המחקרי. יש למחקר פעולה גם מטרות מעשיות, כמו הרחבת הידע של אנשי המקצוע בכל הקשור לעבודתם, וגם מטרות של העצמה: טיפוח שוויון בשליטה בידע וקידום 

מעמדם של אנשי מעשה למעמד של יוצרי ידע ( מתוך אלפרט וכפיר, 2003). 

מחברות הספר מציינות, כי מחקר פעולה אינו בהכרח מחקר איכותני, אך שכיח יותר השימוש בו במתודולוגיה איכותנית. לפי הספר, הכלים למחקר הפעולה הם תצפיות וראיונות ונקודת המוצא שלהם היא שאלות מחקר ולא השערות.

פרסום של מחקר הפעולה מתבצע בדרכים הבאות: רקע תאורטי, תיאור כלי המחקר, איסוף הנתונים וניתוחם. הממצאים מדווחים באמצעים המקובלים להצגת ממצאים של מחקר איכותני: תיאור תצפיות, קטע ראיונות, תיאורי אירוע ועוד. הדיווח על מחקר פעולה מספר את הסיפור של התהליך.

לסיכום: מחקר הפעולה משלב בין מחקר לעשייה. העשייה וחקירתה שלובות זו בזו לפעילות אחת ונעשית על-ידי אותה קבוצה של אנשים ולא ניתן להפריד ביניהם. ( שלסקי, ש' ואלפרט ,ב' מתוך אלפרט וכפיר, 2003).

אנו עומדים לפני תחילת העבודה על סימניריון הגמר שלנו. השיעור של ד"ר ליאת אייל וקריאת הספרות בהחלט עזרו ויעזרו לנו בבחירת סוג המחקר שיתאים לנושא העבודה.

מקורות:

מצגת מלווה קורס.

מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה , מיכל צלרמאיר.

דרכים בכתיבת מחקר איכותני מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט, שמחה שלסקי וברכה אלפרט.

מכל הכלים

מטעמי התקשוב

במסגרת הקורס " היבטים בינלאומיים של התקשוב " של חגית מישר-טל, נחשפנו למאמר של זמרה ואייל פלד," התפתחות מדיניות מחשוב בחינוך". 
 במאמר  ניתן לראות סקירה של התפתחות המחשוב בעולם ובישראל בפרט.
המאמר מתאר את השלבים בהתפתחות מדיניות שילוב המחשב בישראל, תוך סקירה קפדנית לפי שנים.
בעקבות קריאת המאמר, התבקשנו לבנות ציר זמן  תוך בחירת אחד הנתיבים בציר הזמן של תכנית התקשוב הלאומית של ישראל:
1. דגש טכנולוגי
2. סביבות למידה
3. דגש פדגוגי
4. גישה בהטמעה 
הכלי שהוצע על-ידי המרצה היה Time Toast .
ברצוני לציין, כי לא הכרתי כלל את הכלי שהוצע לשימוש,הכרתי אותו לראשונה בעת ביצוע המשימה.
בשיעור, בזמן בדיקת המשימה בכיתה, נחשפתי לכלים נוספים שבאמצעותם ניתן לבנות ציר זמן. כאן ברצוני לחשוף גם את קוראי הבלוג לכלים הללו.

ציר הזמן, על סוגיו השונים, מאפשר ארגון של אירועים היסטוריים על פי סדר כרונולוגי, החל מרצף מלחמות בשיעורי היסטוריה, דרך מגלי ארצות בשיעורי הגאוגרפיה, מועד הקמת בתי מדרש בשיעורי מחשבת ישראל ועד לכתיבת תיעוד תהליך לימודי-חינוכי ( רפלקציה).

Time Toast-תכנה אינטרנטית חינמית ליצירת ציר זמן הנשמר באופן אוטומטי באינטרנט. הכלי קל לשימוש ומציע אפשרויות רבות לעיצוב והרחבת המידע המוצג האמצעותו.

חיפשתי כלים נוספים שנותנים מענה דומה. תודה לאפרת מעטוף, שלימדה אותי, דרך הבלוג, שלה עוד שני צירי הזמן, שלא ידעתי על קיומם.

TIKI-TOKI היא תוכנה מבוססת אינטרנט ליצירת ציר זמן אינטראקטיבי אותו ניתן לשתף ברשת.

הכלי מציע מספר אפשרויות עיצוב, . ציר הזמן מאפשר שילוב מולטימדיה - בנוסף לטקסט, כל אירוע בציר הזמן יכול לכלול מספר רב של תמונות, קטעי וידאו ואודיו והופך אותם לגלריה אינטראקטיבית.

ועוד כלי נוסף לבניית ציר הזמן Dipity, מדריך השימוש בו, מצורף בסרטונים הבאים. לשימושכם!

ואני כבר מתכננת משימות לתלמידיי בכיתה ד' עם שימוש בכלים הללו.
אחכה לתוצרים.

UNDO מנקים אחריך את הרשת

אתיקה ברשת 

לפני מספר ימים הופיע בפייסבוק הסרטון" מנקים אחריך את רשת" שעורר הרבה תגובות. צפו בסרטון להנאתכם, וכמו שלפני כל סרטון בכיתה אני נוהגת לתת לתלמידיי מטלת צפייה, אני אשאל אתכם רק 2 שאלות: מה הרגשתם בתחילת הסרטון? האם הרגשתכם השתנתה לקראת סופו ומדוע?

כבר בתחילת הלימודים בקורס " תקשוב ולמידה" התייחסה ד"ר גילה קורץ
לכללי השיח ברשת :    

הימנעות מביקורת במרחב המשותף 

-  כללים הקשורים להתנהגות חברתית:

שמירה על שפה יפה

הימנעות מהתקפות

כיבוד פרטיות של אחרים

שיתוף במידע

נדבר על עצמנו ועל רגשותינו ולא על אחרים

נימנע מהכללות והערות אלא אם הן מבוססות על  מחקר או  עובדות.

נביע אי הסכמה באופן מנומק ומבוסס.( מסמך המלווה קורס " תקשוב ולמידה")

בבתי הספר נהוג להקדיש יום בשנה לאינטרנט בטוח. ביום זה המורים עורכים סדנאות וימי עיון בנושא חשוב זה.

אני סבורה, כי יום בשנה זה לא מספיק . יש לחזור על הנושא "אתיקה ברשת" כל יום ומספר פעמים ביום.

הסרטון משאיר מקום למחשבות ותהיות. למה אנשים מחפשים אפליקציות כדי לתקן דברים, במקום לחשוב על מעשיהם קודם?כמו שאומר פתגם ידוע:" נקי שם, איפה שלא מלכלכים". הפתגם הפך רלוונטי מאוד גם לרשת .אז, רבותי אולי נפסיק ללכלך ונהפוך את עולמנו הקטן לנקי וטוב יותר? אבל,ליתר ביטחון, לסטארטאפ יש עכשיו אתגר מעניין. 
וכעת, יש לכם תשובות על השאלות ששאלתי בתחילת הרשומה?

מקורות:
מצגת מלווה קורס " תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר גילה קורץ.

אמנות מדיה חדשה!?

קצת באיחור! 
היה שווה!

תערוכה רב- חושית
תאריכים:                                                         

3.2.2013-30.4.2013
שעות פתיחה
ראשון-חמישי: 9:00-20:00
שישי:9:00-17:00
שבת: 9:00-20:00
Van Gogh התערוכה מקסידום, מרכז הירידים, תל אביב.
איך זה עובד?
תערוכת Van Gogh Alive משתמשת  במערכת ייחודית אשר משלבת ארבעים מקרני HD, גרפיקה בתנועה מרובת ערוצים ומערכת שמע היקפית באיכות של קולנוע, אשר יוצרים את אחת הסביבות רבות המסכים המלהיבות בעולם. דמויות ענק של קריסטל שקוף, כל-כך אמיתיות, שתרצו לגעת בהן, מאירות מערך עצום של מסכים ומשטחים, אשר נוצרו במיוחד לחלל התערוכה. החוויה- מתוכננת להיות דינמית, אינפורמטיבית ומדהימה מבחינה ויזואלית זורמת דרך המקרנים הרבים ומתמזגת עם מערכת שמע היקפית דיגיטלית, הממלאת את החלל בתצוגה סוחפת עוצרת נשימה.( מתוך אתר התערוכה).

בעקבות המהפכה הטכנולוגית חלו שינויים דרמטיים בכל התחומים בחיינו. השינויים לא פסחו גם על תחום האמנות. 

אמנות מדיה חדשה היא סוגה הכוללת יצירות אמנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית, גרפיקה ממוחשבת, אנימציית מחשב, אמנות רשת, אמנות המשלבת טכנולוגיות אינטראקטיביות, רובוטיקה ממוחשבת ואמנות ביוטכנולוגית.

אמנות מדיה חדשה היא התפתחות של האמנות המסורתית, כגון ציור או פיסול.

(ויקיפדיה). 

התערוכה הייתה באמת מרהיבה להפליא. יצירותיו של ואן גוך הקיפו את המבקרים הרבים מלאי התפעלות ונעו סביבם בקצב משתנה.

התערוכה זכתה לשבחים רבים וכמו כן לביקורות לא מעטות. האם למה שהוצג בתערוכה אפשר לקרוא אמנות דיגיטלית או אמנות מדיה חדשה? האם אמן עצמו היה מעוניין בתערוכה כזאת? האם זו אמנות- לקחת אמנות קלאסית עולמית ולהפוך אותה לתמונות הזזות והנעות על קירות, תקרות ורצפה?

השאלות שעניינו אותי בתערוכה היו שונות ומשונות. מה קורה לאמנות? ומה עוד עתיד לקרות? האם בעתיד הקרוב אדם לא יצטרך כלל וכלל לצאת מהבית כדי לחוות חווית אמנות, הרי אם ניתן להקרין תמונות של ציירים מפורסמים באולם תערוכה, עם אותה הצלחה בקרוב יקרינו את התמונות על מסכי הטלוויזיה הביתיים.

האם לכל דבר בחיים יש תחליף?מה עם חווית הביקור במוזיאונים הגדולים בעולם, האם זה עתיד להיעלם? 

אין שום דבר מקרי בעולם. הקדשתי שתי רשומות לציירים הולנדיים, וזה לא מקרי. בשבוע שעבר חזרתי מהולנד. ביקרתי במספר מוזיאונים, ועליי לציין, כי אין כמו החווית אמנות אמיתית!

מקורות: אתר התערוכה
            ויקיפדיה