ואתם כבר נפלתם ברשת?

לפני מספר ימים יצא לי לקרוא את הבלוג של מנחת התקשוב רותי סלומון, בו היא מתארת את עבודתה על משימות חקרשת באחד מבתי הספר במסגרת השתלמות מורים .

חקרשת או באנגלית WebQuest הוא מודל פדגוגי של פעילות חקר המבוססת על מידע שכולו (או חלקו) לקוח מרשת האינטרנט. המודל פותח על ידי ברני דודג' בשנת 1995.

המודל מכוון לניצול יעיל של זמן הלמידה תוך שימוש מושכל במדיום. פעילות חקרשת כוללת את המרכיבים הבאים: מבוא, משימה, מקורות, תהליך, הערכה וסיכום. הגדרת התוצר או התוצרים שהלומד/ים נדרש/ים לספק בתום הפעילות.
התוצרים יכולים להיות: פתרון בעיה או חידה, גיבוש עמדה והגנה עליה, תכנון תוצר, כתיבת סיכום, הכנת מסע שכנוע, הכנת מסלול הטיול ועוד.

 המשימה היא המרכיב המרכזי והחשוב ביותר בפעילות חקרשת ומקומה בתחילת הפעילות. המשימה מספקת ללומד מטרה ברורה ומבהירה לו מהו התוצר שעליו לספק. רותי סלומון  מציינת  בבלוג שלה, כי החקרשת ממזגת מגוון שיטות הוראה אפקטיביות בפעילות אחת:
   1. הנעה ואמינות בלמידה.
   2. פיתוח מיומנויות חשיבה .
   3. למידה שיתופית קבוצתית.
   4. תהליך: הדרכה ללמידה עצמית.
בבלוג נמצאות דוגמאות מעבודתה של רותי כמנחה באחד מבתי הספר בארץ. יש לציין, כי כל הפעילויות מגוונות ומעניינות, גורמות להנאה אמיתית.

צוות המורות יחד עם המנחה הגיעו לתובנות רבות:

דרושה השקעה רבה מאוד של המורים בהכנה ובליווי של תלמידים לעבוד ביעילות בקבוצה, סיוע בניהול הזמן. על המורה לוודא שלכל תלמיד יש תפקיד בקבוצה.

 התובונה המרכזית של רותי וצוות המורים בעקבות עבודתם: " למידה ופעילות שמתבססות על מיומנויות המאה ה-21 בכלל לא קשורים לטכנולוגיה, הטכנולוגיה היא משנית בתהליך למידה איכותית ומרגשת, ורלוונטית רק אם היא משפרת ומשביחה את התהליך". במשפט זה מצאתי תשובה על השאלה שאני שואלת תמיד לפני תכנון השיעור, האם חובה להשתמש בכלי זה או אחר? האם בלי הטכנולוגיה, התלמידים לא יבינו את הנלמד, או שיבינו פחות טוב? האם השימוש בכלים הטכנולוגיים יביא להצלחה רבה יותר?
ד"ר שרה גרופר במאמרה "הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה" כותבת": הפדגוגיה מהווה את הלב של תהליכי ההוראה למידה. הפדגוגיה מהווה את לב התהליך ואין ויכוח כי ניתן ללמוד וללמד בצורה נפלאה, ללא הטכנולוגיה, יחד עם זאת הטכנולוגיה כבר כאן (ומזמן) והיא כלי רב עצמה שיכול לתרום רבות לתהליכים אלו". 
הטכנולוגיה ,על-פי תפיסתה של מחברת המאמר, אינה יוצרת תורה חינוכית חדשה, אלא מאפשרת להעצים באופן משמעותי את החוויה הלימודית ואת האפקטיביות של הלמידה. אני מסכימה עם הטענות וסבורה, כי הפדגוגיה היא המובילה בתהליך.
באחד המפגשים בקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" של ד"ר ליאת אייל, התחברתי מאוד אל המשפט:" אל תכריחו את התלמידים לשתף פעולה אם אין צורך, לעומת זאת צרו פעילות כזאת, שתגרום להם לשתף פעולה". 

גם החקרשת באה לשרת את  המטרה: טכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. ואם הפעילות תגרום לתלמידים לשתף פעולה-העונג כולו שלנו כמורים.

תודה  לרותי סלומון- מנחת התקשוב, מייעצת ומלווה בהטמעת טכנולוגיות למידה מקוונות על הבלוג המרתק.

 יצא לי לפגוש את רותי, להכיר ואף לקבל ממנה הדרכה צמודה בבית הספר, בו אני מלמדת במשך תקופה ארוכה. עבודתה, השקעתה ותרומתה לתחום שוות הערכה והערצה.

מקורות:

"הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה" שרה גרופר